לרב שלום, האם הכנסת נשק לבית הכנסת גם שלא בשעת תפילה, ומה הדין שמתפלל בביתו או בשטח?

הכנסת כלי נשק לבית הכנסת ובתפילה א. הקדמה חל איסור הכנסת נשק לבית הכנסת הנלמד בגמרא במסכת 'סנהדרין' "ויקם מתוך העדה ויקח רומח בידו" - מיכן שאין נכנסים בכלי זיין לבית המדרש. וההסבר הוא: לפי שהתפילה מארכת ימיו של אדם והסכין מקצרם. הקושי בדין זה שמצאנו כמה פעמים שהכניסו חרב לבית המדרש. נביא אותם ונסביר למה התירו בזמנם. ומה ההלכה למעשה כאשר אדם נושא אקדח או רובה. ב. דוגמא 1 'נעצו חרב בבית המדרש, אמרו: הנכנס יכנס והיוצא אל יצא. ואותו היום היה הלל כפוף ויושב לפני שמאי כאחד מן התלמידים', באותו יום העבירו יח' גזירות לפי דעתם של בית שמאי. ג. דוגמא 2 'ועמשא בן איש ושמו יתרא הישראלי ... אמר רבא: מלמד, שחגר חרבו כישמעאל ואמר: כל מי שאינו שומע הלכה זו יידקר בחרב, כך מקובלני מבית דינו של שמואל הרמתי: עמוני - ולא עמונית, מואבי - ולא מואבית'. לגבי קבלתה של רות המואביה לעם ישראל ד. דוגמא 3 'חזקיהו (במצור סנחריב על ירושלים) , מה עשה? נעץ חרב על פתח בית המדרש ואמר: כל מי שאינו עוסק בתורה יידקר בחרב זו, בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ, מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת, איש ואישה, שלא היו בקיאים בהלכות טומאה וטהרה'. תירוצים מדוע התירו בזמנם להכניס חרב לבית המדרש? ה. מרגליות הים רק בבית המדרש אסור, אבל על הפתח שרי. ו. בשו"ת בני בנים מקשה על מרגליות הים – הרי בדוגמה 2 הכניסו חרב לבית המדרש, ולא רק בפתח. יתכן שהאיסור להכניס חרב לבית המדרש הוא תקנת חכמים מאוחרת, ו"ובימי יתר הישמעאלי עדיין לא גזרו". ובהמשך דבריו הוסיף: "ואולי בימי חורבן בית שני גזרו שלא להיכנס בכלי זיין לבית המדרש, כיון שהבריונים היו הורגים כל מי שלא הסכים לדעתם". ז. חשוקי חמד - הרב יצחק זילברשטיין שליט"א שבכל המקומות הללו היתר הכנסת החרב נבע מהצורך ללימוד התורה. ומה שאסור היינו שאין בזה צורך בית המדרש. ח. שולחן ערוך – סכין על שולחן בסעודה נוהגים לכסות הסכין לפני ברכת המזון בבית יוסף הובא שני טעמים: האחד - שברזל מקצר ימי האדם ואינו דין שיהיה מונח על השלחן שדומה למזבח שמאריך ימי האדם שכתוב: 'לא תניף עליהם ברזל' אחר שגמר אכילתו ורוצה לברך ברכת המזון מכסה הסכין. וטעם שני - בשם רבינו שמחה לפי שפעם אחד הגיע אחד לברכת 'בונה ירושלים' ונזכר בחורבן הבית ותקע סכין בבטנו ועל כן נהגו לסלקו בשעת ברכה. ט. הלכה למעשה אין להחמיר כי אם בסכין מגולה, וכך הדין גם בנשק בבית הכנסת. י. דעתו של הרב עובדיה יוסף שו"ת יחוה דעת שאלה: חייל המצויד בנשק, האם רשאי להיכנס לבית הכנסת עם הרובה או האקדח שעליו? תשובה: ראיתי להגאון רבי יהודה עייאש בספר מטה יהודה שכתב, שאם מתפלל בביתו והסכין תחוב בחגורתו אשר במתניו מותר, ואפילו בסכין ארוך. שלא אסרו אלא בבית הכנסת שיש בו שני טעמים לאיסור, האחד שהסכין מקצר, והשני משום כבוד בית הכנסת. ע"ש. (לפי זה בתפילה שלא בבית הכנסת או בבית הכנסת שלא בזמן תפילה אין איסור.) בסיכום: נכון ורצוי מאוד שהחייל הנכנס לבית הכנסת להתפלל יכסה את נשקו תחת בגדיו, ולא יראה החוצה. ואם אי אפשר לו לכסותו, כגון רובה וכדומה, ויש צורך שיישא נשקו עמו בגלל סיבה ביטחונית וכיוצא בזה, יש להקל להיכנס עם הנשק לבית הכנסת לתפילה. יא. שו"ת ציץ אליעזר החמיר יותר בשני הדברים – האחד - בתפילה שלא בבית הכנסת גם אסור לשאת נשק. השני - עצם הכניסה לבית הכנסת עם נשק מגולה אסורה. יב. סיכום אלו הנושאים אקדחים ראוי שיכסו אותו עם כניסתם לבית הכנסת, ובעיקר בזמן התפילה, הנושאים רובה, מפני שיש בו צורך ביטחוני ובטיחותי לשמור על הרובה, וכיסוי של רובה זה לא מעשי, יישאו את הנשק איתם. ויש עוד סברא להקל כפי שמכניסים סכין לבית הכנסת אם צריך לחתוך קיגל וכדומה. כפי שכתב הרב יצחק זילברשטיין בספרו 'חישוקי חמד' כך הנשק יש בו צורך להבטחת המתפללים בכל רחבי הארץ.