בהמשך לתשובת הרב, הרב כתב: "אם הוא משתמש בדימויים וצורות ביטוי שגורמים לשומעים למחשבות בכיוון היצרי, אין ראוי להקשיב לשיר הזה." אם כך, אין ראוי לקרוא או לשיר את "שיר השירים". אני יודע שאמרו חז"ל "שכול השירים קודש ושיר השירים קודש קודשים", הואיל וכולו ערגה ושירה בין הקב"ה לכנסת ישראל. אך לא כולם בעלי הבנה כזו וידיעה כזו.

שלום וברכה! כפי שנאמר בתשובה הקודמת, הדבר תלוי בהתייחסות של האדם שמקשיב לשיר. אם ההתייחסות שלו לדברים היא יצרית, אז אכן שלא יקשיב לשיר, וזאת למרות שכוונתו של הכותב היא אחרת. בעוד שאם השומע מקשיב לשיר מתוך הפרשנות שמעמידה את הדברים באור אחר ולא בהקשר יצרי, אין בכך בעיה. הדברים אמורים גם כלפי שיר השירים, שאם אדם קורא את שיר השירים במשמעות של תיאורים גופניים כפשוטם ומשיכה שבין איש לאשה, אכן עליו להימנע מקריאת שיר השירים. בגמרא (סנהדרין ק"א א) נאמר: "הקורא פסוק של שיר השירים ועושה אותו כמין זמר... מביא רעה לעולם; מפני שהתורה חוגרת שק, ועומדת לפני הקדוש ברוך הוא, ואומרת לפניו: רבונו של עולם! עשאוני בניך ככנור שמנגנין בו לצים". בדברי הברייתא הזו ישנם פירושים שונים, ובמסכת כלה (א', ו) פירשו זאת: "היכי דאמי כמין זמר? - כגון דזמיר ביה ודעתיה על הירהור". דהיינו שאם הקריאה בשיר השירים תהיה במשמעות של הירהור יצרי, הרי זה דבר שלילי, ואסור לקרוא שיר השירים באופן זה. בדומה לכך מופיע בכמה מפרשים (עיין פירוש המשנה לרמב"ם, אבות א', יז; פירושי ר' יהודה אלמדארי ומנחת יהודה בסנהדרין שם). אבל כמובן אין להגיע מתוך כך למסקנה הגורפת שלך, "אין ראוי לקרוא או לשיר את שיר השירים". מי שקורא בשיר השירים מתוך פרשנות והקשר של יצר ותאוה, אכן שלא יקרא בו. אבל רוב הציבור שקורא את שיר השירים מתייחס אליו במשמעות של הקשר שבין הקב"ה לעם ישראל, ובכך אין בעיה.