מחד גיסא הקב"ה אינו אדם להינחם, מאידך גיסא אמחה את האדם... כי ניחמתי כי עשיתים, וגם כי התאבל שמואל אל שאול ו-ה ניחם כי המליך את שאול על ישראל. סתירה גופא מניה וביה. סתירה שנייה: אם הקב"ה יודע הכל אז היכן הבחירה החופשית? הרי ידוע לו מה נבחר. כיצד אם כן כתוב ובחרת בחיים כביכול שיש לנו שליטה על גורלינו? בכבוד ובהוקרה לכת"ר

שלום האב"ע (בראשית פרק ו' פס' ו') מסביר: "ידוע כי לא אדם הוא להנחם רק דברה תורה כלשון בני אדם כי המשחית מה שעשה יראה שניחם". כפי שכתבת ברור שלא שייך לפני הקב"ה חרטה, שהרי הוא יודע את הכל, ואף נאמר (שמואל א' פרק ט"ו פס' כ"ט) "וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם", ופירוש הפסוקים (בראשית ו ו) "וינחם ה' כי עשה את האדם", וכן (שמואל שם יא) "נחמתי כי המלכתי את שאול", הוא: דיברה תורה כלשון בני אדם, והכוונה שראוי להתחרט עליהם אם לא שמלכתחילה עשה אותם הקב"ה לזמן קצוב לפי הצורך שהיה בהם. הרמב"ם (הלכות תשובה פרק ה' הלכה ה') מקשה: מכיון שהקב"ה יודע מראש את כל מה שעתיד להתרחש וכל מה שהאדם עתיד להיות, א"כ כיצד ישנה אפשרות של בחירה חופשית - הרי כבר ידוע מראש אם יעשה טוב או יחטא. וכך כתב: "שמא תאמר והלא הקב"ה יודע כל מה שיהיה וקודם שיהיה ידע שזה יהיה צדיק או רשע או לא ידע, אם ידע שהוא יהיה צדיק אי אפשר שלא יהיה צדיק ואם תאמר שידע שיהיה צדיק ואפשר שיהיה רשע הרי לא ידע הדבר על בוריו". הרמב"ם עצמו משיב על השאלה זו: "דע שתשובת שאלה זו ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים וכמה עיקרים גדולים והררים רמים תלויים בה אבל צריך אתה לידע ולהבין בדבר זה שאני אומר, כבר בארנו בפ' שני מהלכות יסודי התורה שהקב"ה אינו יודע מדעה שהיא חוץ ממנו כבני אדם שהם ודעתם שניים, אלא הוא יתעלה שמו ודעתו אחד. ואין דעתו של אדם יכולה להשיג דבר זה על בוריו וכשם שאין כח באדם להשיג ולמצוא אמתת הבורא, שנאמר (שמות לג כ): 'כי לא יראני האדם וחי', אין כח באדם להשיג ולמצוא דעתו של בורא. הוא שהנביא אמר (ישעיה נה ח): 'כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי', וכיון שכן הוא, אין בנו כח לידע היאך ידע הקב"ה כל הברואים והמעשים אבל נדע בלא ספק שמעשה האדם ביד האדם ואין הקב"ה מושכו ולא גוזר עליו לעשות כך. ולא מפני קבלת הדת בלבד נודע דבר זה אלא בראיות ברורות מדברי החכמה, ומפני זה נאמר בנבואה שדנין את האדם על מעשיו כפי מעשיו אם טוב ואם רע וזה הוא העיקר שכל דברי הנבואה תלויין בו". כלומר, תשובת הרמב"ם היא כי השאלה כלל לא מתחילה, כיוון שאין בידינו להבין מהי ידיעת ה', ולכן המוח האנושי חושב שישנה סתירה בין הידיעה לבחירה, אולם באמת, ידיעתו של ה' שונה מידיעתו של האדם, ואינה סותרת את בחירת האדם. יום טוב