המשנה ברורה מצטט את התפארת אריה. בתפארת אריה גופו מצויירים הקשרים שעליהם הוא מדבר. הוא שולל את קשר צאנז ומצדד בקשר המרובע הרגיל. וקשר ד פשוט מאן דכר שמיה. ויעויין בספר פרי אליעזר ובספר של הרב אמוץ כהן

שלום וברכה! עיינתי בספר תפארת אריה, ואכן שם נראה ברור שכוונתו לקשר מרובע. יישר כחך על ההפנייה. אבל בלשון המשנ"ב, אף שהוא מציין לספר תפארת אריה, נראה שכוונתו לקשר של ד'. כך נראה בפשטות לשונו, ועוד, שהרי בזמנו כבר היה קיים הקשר של ד', כך שלא סביר שהמשנ"ב יכתוב לשון כזו שעלולה להטעות, אם כוונתו היא לקשר אחר ולא לקשר של ד'. יש אף עדויות שהקשר בתפילין של החפץ חיים עצמו היה קשר של ד' (עיין בספר של הרב אמוץ כהן, עמ' 40, ובספר פרי אליעזר עמ' שפ"ו). כך גם הבינו את המשנ"ב כמה אחרונים, עיין למשל בספר "משנה אחרונה" על המשנ"ב שם, וכן בספר הלכות יום ביום (הרב קארפ) י"א, קכב – שניהם מבינים את דברי המשנ"ב שהוא מדבר על קשר של ד', אף שהם מעירים שבתפארת אריה עצמו נראה לא כך. וכך בספר חוט שני (יו"ד ג', עמ' קנ"ו) מביא את דברי המשנ"ב, וכותב: "וכך מקובלים אנו מהחזו"א שכך הוא צורת הקשר בצורת ד' כפשוטו כמו שכתב המ"ב". אחזור ואבהיר, שלא באתי להכריע שיש לקשור דוקא בקשר של ד' ולא בקשר אחר. טענתי המרכזית בתשובה הראשונה היתה שצורת הקשר המדוייקת אינה מעכבת, והעיקר הוא שהקשר יהיה בצורת ד' באופן כלשהו. ממילא, לכל אחד מהמנהגים יש על מה שיסמוך, ובוודאי שגם למנהג של קשר בצורת ד' ממש יש בהחלט על מה שיסמוך.