התורה מצווה עלינו לא תיקום. כלומר גם אם אדם נוהג איתנו לא כשורה, אסור להתנהג איתו באותו אופן, למשל אדם שלא רוצה להשאיל לי חפצים שאני זקוק להם, כשהוא מבקש ממני חפץ בהשאלה, אני חייב להשאיל לו, ולא לנקום בו וגם לא להשאיל לו חפץ. ואני שואל, האם התורה מצווה אותי להיות פראייר? ומה אם מדובר באדם שינצל את הדין הזה, ויסרב להשאיל לי חפצים וימשיך לבקש ממני להשאיל לו, האם צריך להשאיל לו כרגיל, האם התורה מכריחה את האדם שינצלו אותו? אדם לא יכול להגן על עצמו?

איסור "לא תיקום" תלוי בכוונה של האדם במעשה. התורה מצווה לא לנקום ביהודי שמנע ממך טובה, כלומר לא לגמול רע למי שנהג עימך שלא כהוגן, אך אם אתה מרגיש מנוצל והסיבה שאינך משאיל היא לא נקמה בשואל אלא הגנה על עצמך, אין בזה איסור. יסוד זה רואים למשל בספר עבודת המלך על הרמבם (מצאתי אותו בספר "בין אדם לחברו" מאת הרבנים צבי וינברגר וברוך חפץ) כפי שנבאר להלן: הרמבם כתב (הלכות סנהדרין יח א) שאיסור לא תיקום הוא לאו שאין בו מעשה ולכן לא לוקים עליו, והקשו המפרשים, הרי יתכן שיעשה מעשה ויעבור על איסור לא תיקום, ומדוע הרמבם כותב באופן גורף שלא לוקים על איסור לא תיקום? וביאר בספר עבודת המלך על הרמבם (הלכות דעות פרק ז הלכה ז) שעיקר האיסור הוא בלב ונצטט את דבריו: "אבל הפשוט שענין הנקמה שצותה עליו התורה הוא דבר שבלב, ואף אם עשה מעשה, הנה אין במעשה שום איסור ורק על מחשבת הנקמה צותה תורה" והוא מביא ראיה מלשון הרמבם בספר המצוות שכתב על הנוקם "ולא יסור מלחפש אחריו עד שיגמלהו כמעשהו הרע או יכאיבהו כמו שהכאיבו". כלומר האיסור הוא להתכוין להכאיב לשני כמו שהכאיב לך, אך אם אין כוונה לנקום אין כאן איסור. לדוגמא, ראובן סירב להשאיל מחשב לשמעון, וכעת ראובן מבקש לשאול מחשב משמעון, שמעון מסרב להשאיל את המחשב שלו מחשש שיתקלקל או כי יש בו חומרים אישיים וכדומה, אם זו הסיבה האמיתית לסירוב של שמעון, ברור שאין זו נקמה בראובן שהרי לא זו כוונתו. באותה מידה אם אדם מרגיש שאדם מסויים מנצל אותו, והקשר שנוצר בינהם הוא קשר לא בריא, ומסיבה זו הוא מסרב להשאיל את החפץ, אין בזה איסור לא תיקום. כמובן שאלו דברים המסורים ללב, וכל אחד יודע על עצמו מה כוונתו. כמו כן קשה לומר שבגלל פעם אחת שאדם סירב לסייע לחברו, הוא כבר מרגיש מנוצל ומסרב לסייע כדי להגן על עצמו, אך אם מדובר בתופעה חוזרת וכדומה, ואדם מסרב לא כדי לנקום אלא להתרחק, אין בזה איסור.