אם שברתי את יד ימין ואני תמיד מניח על יד שמאל (כי אני ימני), אבל כעת אני לא מצליח להניח, האם אפשר לא להניח עד שיעבור?

שלום וברכה, גם מי שנשברה ידו הימנית (או אפילו נקטעה ידו רח"ל) עדיין חייב בהנחת תפילין, ואחרים יכולים להניח עבורו (מ"ב כז ו). ולא משתנה נוסח הברכה, ויברך האדם שלובש את התפילין "להניח תפילין" (תשובות והנהגות ב כה). אם אין גבר שיכול להניח עבורו אפשר שאשתו או בנותיו או אחיותיו או ילד מתחת לגיל מצוות יניחו עליו תפילין והוא יברך (ילקוט יוסף כז כא). באופן שאשה מניחה עליו תפילין טוב שימשמש להזיזם למקומם (תשובות והנהגות שם). רפואה שלימה! הרחבה: הפוסקים דנו אם אשה יכולה להניח על איש שהרי היא אינה מחויבת במצווה, שהרי דעת רבינו תם שאשה אינה יכולה לקשור ציצית שהרי אינה מחויבת בדבר (ראה שו"ע יד א). רוב הפוסקים הקלו בדבר, מפני שגדר מצוות תפילין הוא שהתפילין מונחות על האדם ואין הקשירה עצם המצווה אלא הכשר מצווה. כך מוכח מנוסח הברכה "להניח תפילין", ולא אומרים "לקשור תפילין". עוד ביאר התשובות והנהגות שאף אם יש מצוה בקשירה, האשה יכולה להיחשב כשלוחו. ועוד שאין עיקר ההלכה כדעת רבינו תם כמבואר בביאור הלכה תחילת סי' יד. כך נראה מגמרא מפורשת (ע"ז לט.) שמסופר שאשה הניחה לבעלה תפילין. אך משם אין הוכחה גמורה שאפשר שבעלה סייע בהנחה. בין הפוסקים שהקלו לפחות בדיעבד להניח על ידי אשה הם: מהר"ם שיק (או"ח טו), הר צבי (ח"א כג), ציץ אליעזר (יג ז), ילקוט יוסף (כז כא) הגר"מ מאזוז (הערות איש מצליח על המ"ב סי' כז ס"ק ו). אמנם חלק מהפוסקים המליצו במקרה זה שהאיש יסייע קצת לצאת מהספק [תשובות והנהגות (שם) ושבט הלוי (א ח)]. בילקוט יוסף כתב שדעת שבט הלוי שלא מהני על ידי אשה. אך לענ"ד משמעות דבריו של שבט הלוי שאם אין איש, הרי שאשה יכולה להניח לו והוא יברך, ובודאי אם הוא ימשמש בתפילין ע"ש. לגבי הנחה על ידי אחות בבית החולים כתב בציץ אליעזר (שם) שכאשר אין גבר שיכול להניח לו: "יש לחזר בתחילה על כאלה שלא יבוא לידי הרהור כאשתו בתו או אחותו, ובאין גם זה תקשור ותניח לו אחות בית חולים ויראה בכל היכולת לכוף את עצמו ולמשוך הלב ליראת שמים כדי להסיח הדעת מהרהור תאות אשה (יעו"ש במ"ב ס"ק י"ד), ואם לאו לא יניח על ידה, ואקצר". עכ"ל. כל טוב!