שלום לכבוד הרבנים. בתפילת עמידה אנחנו מבקשים : "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים". האם אנחנו רוצים שה יחזור לשכון בבית המקדש ברחמים (אם אני מבין נכון בדרך כלל הכוונה ברחמים היא לפנים משורת הדין) גם אם אנחנו לא ראויים ולא מוכנים לכך? מחילה על ההשוואה, אבל זה לא קצת דומה לבקש מבוחן נהיגה להעניק למישהו רשיון גם אם הוא לא באמת יודע לנהוג כמו שצריך?

שלום אינני יודע מדוע היה עיכוב כל גדול במתן התשובה. משמעות המילה ברחמים היא שאף שיש צורך להפעיל את מידת הדין אפשר להפעיל אותה ברחמים. כך כותב הגר"א בקול התור (פרק א' אות ו'): "ועל ידי חבלי משיח ויסורי ארץ ישראל ועל ידי תפלותינו בכל יום תמיד בעד חייו והצלחתו של משיח בן יוסף, בתפלות הקבועות כמבואר להלן. והעוסקין בקבוץ גליות מקילין את יסוריו של משיח בן יוסף בעקבות משיחא. הגזירה מתבטלת באופן שנחלקת לחלקים קטנים כמשל המובא במדרש: משל למלך שכעס על בנו ונשבע לזרוק בו אבן גדולה. אח״כ נחם ורחם עליו ובכדי לקיים שבועתו שבר את האבן הגדולה לחלקים קטנים וזרק עליו את החלקים האלה אחד אחד. נמצא שלא נהרג, ובכל זאת סובל גם מהחלקים הקטנים. והם חבלי משיח הבאים קימעא קימעא". אם כן אנו מבקשים שהגאולה, אם היא צריכה להגיע מתוך דין וגזירה קשה, שתגיע בצורה ובאופן של רחמים. יום טוב