שלום כבוד הרב. אני ואמא שלי תמיד היינו רבות הרבה. לפעמים מגיע ממני ולפעמים ממנה. אנחנו גרות בצפון, ועכשיו המצב בצפון מתוח. אני פתחתי עסק במרכז, אני עובדת מאוד מאוד קשה עליו, ואני גם ישנה פה. אז הצעתי שתגיע לישון איתי. אנחנו פשוט לא מסתדרות. אני לא מצליחה לארח ב 100%. אני לא מסתדרת עם ההתנהגות שלה בהרבה מקרים, והיא נעלבת ממני. כמה אני צריכה לקחת על עצמי, כי זו אמא שלי? כמה אני אמורה לשים את עצמי ואת הרצונות שלי בצד, הרצון והצורך להיות לבד בעסק שלי- כדי לקיים את מצוות ״כבד את אביך ואת אמך?״ ואם זה בא על חשבון השקט הנפשי שלי? ואם אנחנו רבות ולא מסתדרות? ניסינו לדבר על זה. אולי נצליח לעבוד על זה. אני מבולבלת מאוד. אולי זו עבודה פנימית שאני צריכה לקחת על עצמי? לאחר ריב, ביקשתי ממנה שלא תחזור. כלומר, שתלך. היא בכתה ונעלבה. לאחר מכן הרגשתי נורא עם עצמי, ומאז היא לא עונה לי כבר כמה ימים. אני לא רוצה לפגוע בה, אני אוהבת אותה, אבל אנחנו מעורבבות יותר מדי וזה מבלבל אותי לפעמים. בנוסף אני ממש מפחדת שאני חוטאת כלפי שמיים וזה מעציב אותי. איך אני מתמודדת עם המצב הזה? האם ״להתמודד״ ולהזמין אותה לחזור לגור איתי למרות שזה לא עושה ממש טוב? האם חטאתי ברמה כל כך קשה כשאמרתי לה ללכת בכעס? תרמתי צדקה אחר כך, כדי לנסות לכפר. יש עוד משהו שאני יכולה לעשות? אני מנסה להתחזק בקיום המצווה, אבל לא מצליחה עד הסוף אולי… איך עושים את זה נכון, בלי לפגוע בעצמי ובצרכים שלי? תודה רבה אני אשמח לעזרה והכוונה. כואב לי שאמרתי לה ללכת, היא בכתה ולא התייחסתי. איך מחפים על זה, כלפי שמיים? אני מתפללת לאלוהים אני מבקשת סליחה לפגוע בהורים שלי זה רע.. אני לא יודעת מה לעשות. מה עושים?

שלום מצער מאד לקרוא את שאלתך. צעד ראשון הוא לא ליצור נקודות חיכוך. אין צורך שאת ואמך תהיו ביחד בעסק כאשר ידוע הוא שיש בינכם ויכוחים רבים. לדעתי, עם הויכוחים חוזרים כל הזמן ועיתים קרובות בהם אתן חיות ביחד, כדאי ללכת לייעוץ והכוונה יביאו את הקשר שלכם לדרך המלך. בינתיים, כפי שציינתי נסי כמה שיותר להימנע מחיכוכים וכמה שיותר לראות את הטוב באמך ולפרגן לה על כך. בהצלחה רבה