קראתי איפשהו שיש בעיה עם סרטים בימינו מכיוון שכמעט ואין סרט או סדרה שלא מופיעות בו נשים שלא לדבר על קטעים של נשיקות וכדומה אני כמובן לא צופה בסרטים או בסדרות בשביל קטעים כאלו ואחרים . ואם אסור לצפות בסרטים מה עלי לעשות לא לצפות בסרטים או סדרות בכלל, הרי בכל סרט או סדרה בימינו מופיעות נשים שלא תמיד מתלבשות לפי גדרי ההלכה אשמח לקבל הסבר מפורט יותר בנושא

ערב טוב שאלה חשובה שאלת צדיק. אנחנו אוהבי ה' וחפצים עד מאוד לעשות רצונו. אנו יודעים שרצונו שנהיה קדושים וטהורים. הופעת השכינה בישראל ואיתה הברכה תלויים מאוד בקדושת המחנה. כפי שציינת, לצערנו יש המון סרטים וסדרות המלווים בקטעים שמורידים את הצופים. מצד אחד, לא קל להחליט לוותר על הצפיה בהרבה מאוד סרטים במיוחד למי שרגיל בזה. מאידך, לא פשוט בכלל להתיר אותם. יש עצמה לחווית הצפיה . כשצופים בסרטון עם מסרים שליליים [גם כשהם לא העניין המרכזי] הם יכולים לגרום למצבים לא נעימים ואסורים הן במחשבה והן במעשה. צפייה בסרט שיש בו קטעים לא צנועים יכולה מאוד לגרור להרהורים רעים האסורים כנאמר 'לא תתורו' וכן 'ונשמרת מכל דבר רע'. אדם צריך לברוח ממצבים שיכולים לגרום לו הרהורים כאלו עד כדי כך שמותר לאדם להרהר בד''ת בשירותים אם רק כך הוא יכול לבטל הרהורים רעים. (חכמת אדם) אדם נדרש ללכת בדרך אחרת ולא בדרך שיש בה חשש למכשול של הרהורים לא צנועים (בבא בתרא) במדרש מייחסים לנותן להרהורי עברה להשתלט עליו כאילו הוא נמצא בלב ים ועוזב את החבל המקשר אותו לספינה ובכך הוא בעצם מוותר על חייו. הרהורי עברה חמורים מאוד עד שה' מחשיב אותם למעשה ממש (כי הם גרמו למעשה) ונברא בכך קטגור (המקנה). אז מה נעשה?!! לא נראה יותר שום דבר במדיה? ב''ה מתרחבים כיום מפיקי סרטים עם מסרים חיוביים ובלי ה'קטעים' שהזכרת. צריך לחפש אותם ולחזקם. את פרי תפוקתם אפשר לראות. אמנם, אנו מוגבלים לרוב רובם של הסרטים אך תמיד יש לזכור שכגודל המאמץ, כך השכר שאדם זוכה ואיכות ההשפעה הטובה שמשפיע על עצמו, משפחתו , עמו וכל העולם כולו. כמו כן גודל המאמץ משפיע הרבה פעמים על גודל הסיפוק והשמחה שאדם חש בעת צלח את האתגר הקשה. ומה נעשה בזמן הפנוי שנותר מהמעטת הצפיה? א. צריך להגדיל את תחום העשיה, החברה והקריאה החיובית על פני שעות מסך. יש בכך ברכה בהרבה תחומים. ב. אפשר גם להגדיל את זמן לימוד התורה. בתכל'ס הוא השומר החזק של האדם גשמית ורוחנית כך הדגיש לנו השל''ה הקד' של"ה מסכת חולין פרק דרך חיים תוכחת מוסר 'קסו. ותורה היא שמירה גדולה שלא יטמא האדם בקרי בלילה, בשכבר ידעת שעוון גדול הוצאת שכבת זרע לבטלה, כדאיתא בפרק כל היד (נדה יג א) ונזכר בכל הפוסקים, ובפרט באורח חיים סימן ר"מ (טוש"ע סעיף א'). ובעל ראשית חכמה האריך בחומר עבירה זו מאד, בשער הקדושה (פי"ז, אותיות יב - כד) עד שהעלה בשם הזהר (ח"א דף רי"ט ע"ב),...'. זה קל?!! ממש ממש לא. האמת שבכלל זה לא קל לשמור תורה ומצוות. נוצר מעין סיר לחץ בנפשו של היהודי. מחד, דחפים וחשקים שונים (בדומה לאכילה ושתיה) ומאידך כל מיני הגבלות בכל מיני נושאים. אך אנו מאמינים שהדבר דומה לחייל סיירת שיש עליו לא מעט הגבלות (אוכל לא בדיוק של אמא, אין מיטה נוחה של בית, פקודות כל הזמן, חייב לעמוד בזמנים לחוצים, מסכן את עצמו וכ') אך הסיפוק אדיר. יש הרגשה שאחר ההכשרה הוא מעין 'כל יכול'. הוא שולט בעצמו, יודע לנווט את גופו ,נפשו ורצונו למען העם והמולדת . פתאום מגלים בחור לוחם סיירת שההגבלות השונות בנו אותו, יצרו לו יכולת שימוש נכונה בכל כוחות חייו, דבר שיוכל לשמש אותו למטרות גבוהות . לא פלא שתחושת סיפוק ומיצוי עצמי אדיר מציפים אותו . כך בדיוק הדבר לגבי ההגבלות והאיסורים של התורה הקדושה. אם מתמקדים בכמה אסור וכמה זה קשה, אז התחושה קשה. אם ממקדים מבט כמה זה בונה וכמה זה נותן, אז מתחברים לתהליך הצמיחה. למשל לגבי שבת. יכולים לראות את איסור מוקצה, בישול וכו' ולהיכנס לתחושת באסה. מאידך, אפשר לראות את השבת כמסגרת מענגת ורוחנית הגורמת לאדם לחיות את משפחתו , ומנוחתו הגשמית והרוחנית. כשאדם ממקד מבט כזה, פתאום הוא לא מוכן לוותר על השבת. הוא חווה כיצד דווקא ההגבלות והאיסורים יש בהם כדי לגרום לשבת להיות כזו מיוחדת שיש בה למנף אותו אל על. כך הדבר לגבי כל התורה כולה וכך ממש גם לענייננו בעניין צפיה בסרטים בעיתיים. אפשר להתמקד באיסור ולהרגיש כמו אוכל בסיסי שנמנע מאיתנו וממילא לחוות תסכול. אך מאידך, אפשר למקד מבט במקום הגבוה שאדם יגיע אליו אח''כ. הנצרות הבינה שלתת ליצרים אלו דחיפה זה דבר נמוך תמיד . לכן הם קידשו את הנזירות מנשים. העולם המערבי לא רצה להלחם עם עצמו בשום דבר. כל עוד אין אתה מזיק ישירות למישהו אחר , תזרום עם הדחפים שלך. העולם היהודי ע''פ התורה מדריך ששתי הדרכים מוטעות. הדחפים הם כמו נשק שנתנו לחייל טירון. דרכה של הנצרות אומרת לו לנצור לעולם את הנשק. משמעות הדבר שהוא לא יעשה את תפקידו. הנשק לא ניתן לו סתם. העם סומך עליו שיגן עליו באמצעות נשקו. מאידך, גם העולם המערבי שמרשה לו לשחק עם הנשק כרצונו וחשקו רק שלא יכוון זאת כלפי אף אחד לוקה בחסר עצום. ראשית, יש סיכון שמשחק בנשק יגרור בסוף בלי כוונה להזיק לאחר. שנית, המשחק בנשק איננו מימוש תפקיד החייל. הוא לא ממלא משימתו. היהדות לעומתם מלמדת שיש לחייב בינתיים להשתמש בנשק רק ע''פ הנהלים הקשוחים של הטירונות. אחר תקופת ההכשרה, הוא בעל יכולת להשתמש בנשק (עדיין עם נהלים והגבלות) כדי להגן על עמו ומולדתו. כך מחד הוא עושה את תפקידו, אך מאידך הוא בעל שליטה עצמית קשוחה שתמזער נזקים שעלולים להגיע. מאמצנו סביב הצניעות , משפיעים המון קדושה, טהרה וברכה הן על עצמנו הן על עמנו הגדול והן על העולם כולו. המאמץ הוא קשה מאוד במיוחד בדורנו שהרבה דברים פרוצים ונגישים. הקושי הוא כפל כפליים על צעירים ועל רווקים. אך יש לדעת שככל שהמאמץ סביב האתגר גדול יותר, כך גודל השפע. יש לדור שלנו, דור הגאולה, נשמה גבוהה מאוד . בהתאם לכך יש גם נסיונות גדולים יותר. הסיירת היא הנשלחת להתמודד עם האתגרים המורכבים... מקורות והרחבה אדם צריך לברוח ממצבים שיכולים לגרום לו הרהורים אסורים עד כדי כך שמותר לאדם להרהר בד''ת בשירותים אם רק כך הוא יכול לבטל הרהורים רעים. כך כתב הרב אברהם דנצינגר בספרו החכמת אדם שער בית הנשים כלל קכז '...שמביא עצמו לידי הרהור אמרו חז"ל (נדה דף י"ג ב) שהוא בנידוי והמהרהר הרהורים רעים עובר על לאו דאורייתא דכתיב (דברים כ"ג, י') ונשמרת מכל דבר רע וקיבלו חז"ל שהוא אזהרה שלא יהרהר אדם ביום שעל ידי זה יבוא לידי טומאת קרי בלילה וגם עובר על לאו דלא תתורו וגו' ואחרי עיניכם (במדבר ט"ו, ל"ט) ואם יבוא לו הרהור יסיע לבו לדברי תורה שהיא אילת אהבים ויעלת חן (סעיף ג') ואפילו כשהוא במרחץ ובית הכסא מותר להרהר בדברי תורה אם הוא צריך כדי לבטל הרהורים רעים'. צריך לבחור לעצמו דרך אחרת שאין בה חשש של הרהור. בבא בתרא דף נז עמוד ב ועוצם עיניו מראות ברע - א"ר חייא בר אבא: זה שאין מסתכל בנשים בשעה שעומדות על הכביסה. היכי דמי? אי דאיכא דרכא אחריתא, רשע הוא רשב"ם שם רשע הוא - ואף על פי שעוצם עיניו שלא היה לו לקרב אלא להרחיק מן העבירה דקיימא לן חולין (דף מד:) הרחק מן הכיעור. כלומר – גם אדם שעוצם את עיניו, יקרא רשע אם הכניס את עצמו למקום לא צנוע והיתה לו אפשרות ללכת בדרך אחרת. במדרש מייחסים לנותן להרהורי עברה להשתלט עליו כאילו הוא נמצא בלב ים ועוזב את החבל המקשר אותו לספינה ובכך הוא בעצם מוותר על חייו. כך לשון המדרש במדבר רבה (וילנא) פרשת שלח פרשה יז ו [טו, לט] ולא תתורו אחרי לבבכם הלב והעינים הם סרסורין לגוף שהם מזנין את הגוף, למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי משל לאחד מושלך לתוך המים הושיט הקברניט את החבל ואמר לו תפוש חבל זה בידך ואל תניחהו שאם תניחהו אין לך חיים אף כך אמר לו הקדוש ברוך הוא לישראל כל זמן שאתם מדובקין במצות (שם /דברים/ ד) ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום וכן הוא אומר (משלי ד) החזק במוסר אל תרף נצרה כי היא חייך, והייתם קדושים בזמן שאתם עושים את המצות אתם מקודשים ואימתכם מוטלת על העובדי כוכבים פרשתם מן המצות נעשיתם מחוללים אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל בעולם הזה על ידי יצר הרע אתם פורשים מן המצות לעתיד לבא אני עוקרו מכם שנאמר (יחזקאל לו) ואת רוחי אתן בקרבכם וגו'. ילקוט שמעוני תורה פרשת כי תצא רמז תתקלג ת"ר ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר אדם ביום ויבא לידי קרי בלילה וכן במסכת עבודה זרה דף כ עמוד ב ת"ר: ונשמרת מכל דבר רע - שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילה. הרהורי עברה חמורים מאוד עד שה' מצרף אותם למעשה (כי הם גרמו למעשה) ונברא בכך קטגור. כך כתב הרב פנחס הורוויץ לפני כשלוש מאות שנה בספרו המקנה על מסכת קידושין דף מ עמוד א '...בעבירה אף על פי שהאדם מהרהר בעבירה ובפעם אחרת עושה חטא בשוגג אין הקדוש ברוך הוא מצרף המחשבה רעה למעשה לעשות קטיגור שלם וכיון שהם נפרדים שניהם אין מועילין כלום. אך יש בדבר זה תנאי דאם השוגג הוא בא ע"י המחשבה אף על פי שאינו ביחד מ"מ כיון שהמחשבה הוא הגורם למעשה אז מצורפות המחשבות למעשה, והוא ענין שאמרו חז"ל [ע"ז דף כ ע"ב] ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר אדם [ביום] ויבוא לידי קרי בלילה, הרי אף על פי שאינו עושה במזיד מצרפה הקדוש ברוך הוא למעשה ונברא ח"ו קטיגור אחד....'. וכך אמר הרב דב ,תלמיד של הבעש''ט לפני כ300 מאות שנה בתורת המגיד הנהגות הנהגות מלוקטות 'זה הכלל, מהמחשבה של עבירה נברא פנימיות, דהיינו נשמה של משחית, ומגוף המעשה של העבירה, נברא גוף של משחית ונברא משחית ממש בגוף ונשמה, ואם לא עשה המעשה של המחשבה עדיין, אז מחמם ר"ל החיצון הידוע את האדם ההוא בלילה ומשמש עמה ממש ונברא מזה גוף אל הנשמה. וזהו שאמרו רז"ל (כתובות מו א) אל יהרהר אדם ביום שלא יבוא לידי טומאת קרי בלילה, כי בודאי יבוא לידי כך כי הוא ירדוף אחר אדם זה שיברא גם גוף למעשה שנעשה על ידו ביום ע"י המחשבה, לפי זה אין חילוק אם מהרהר בא"א או בבתולה, כי בהרהור זה ג"כ נברא נשמה למשחית....'. בהצלחה גדולה צדיק ובשורות טובות לכל ישראל בעז''ה