שלום הרב! מה הדין כאשר שוברים את המצה לחתיכות קטנות, אך הטיגון גורם להן להתאחד. אציין שהשמן נועד רק כדי למנוע מהעיסה להידבק..

לשואל, שלום וברכה! התנאי של חתיכות "כזית" משמעו שחתיכות בגודל כזה נשמרו במקורן, ואם החתיכות קטנות יותר אבל התאחדו בגלל הבישול או הטיגון זה לא מחשיב אותן כלחם (משנה ברורה סי' קסח ס"ק נד). וטעמו של דבר, שמדובר על מאפה שבעבר היה לחם ואנו דנים האם השינוי שעבר עליו ביטל ממנו את הגדרתו כלחם, ועל כך נאמר שכאשר נשמרו החתיכות המקוריות בגודל "כזית" עדיין נשמרת ההגדרה המקורית. ממילא, אם החיבור לכזית נוצר רק בעקבות התהליך של הבישול זה לא יכול לגרום לתוצר להיחשב כלחם. אולם במקרה שאתה דן עליו, שמן מועט שנועד רק למנוע הידבקות של העיסה למחבת ולא כדי לתת טעם, אין ספק שטיגון כזה אינו נחשב כבישול, כלשון שו"ת הריב"ש סימן כח: "שאם אין בו שמן כדי טיגון, רק שמושחין מעט הכלי כדי שלא תדבק בו עיסה מתוך שבלילתה רכה, ושתהיה נוח להסתלק מן הכלי, זה אינו נקרא ע"י משקה, ודינו כדין לחם". לכן, גם אם בחתיכות המקוריות אין "כזית", אם ניכר שהמצה היא מאפה, ואם כן יש בה "תואר לחם", ברכתה "המוציא".