אתם לא רואים בהמשך למה שלחתי? כותרת? הרב מייזלס כתב הרבה מקורות וכששאלתי שנית הוא הפנה אותי בחזרה למקורות. עשיתי רשימה של המקורות מתוך תשובתו כדי שיהיה לו קל לרשום את שם המחבר כי כפי שהסברתי הוא רשם אותם בראשי תיבות או שם של ספר שזהה בשמו לעוד הרבה ספרים. משום מה השאלה הזו עם הרשימה פשוט נעלמה.

שלום רב לשואל מצרף כאן את המקורות: ראשית כל צריך לדעת שעשרת הדברות, שהן תמצית כל התורה כולה כדברי הזוהר הקדוש (יתרו דף צג עמוד ב): "הני עשר אמירן דאורייתא אינון כללא דכל פקודי אורייתא כללא דעילא ותתא כללא דכל עשר אמירן דבראשית אלין אתחקקו על לוחי אבנין", היו חקוקים על לוחות הברית בכתב אשורי, כמבואר בחז"ל (שבת קד.), שמ"ם (סופית) וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדות, כיון שהן שתי האותיות הסגורות. ומוכח שלוחות הברית היו בכתב אשורי, שהרי בכתב זה האותיות סגורות, ואילו בכתב העברי הן אינן סגורות. ואכן דעת רוב הראשונים שהכתב בלוחות היה אשורי (תורה שלמה חלק כ"ט, פרשה ז' - בהוצאת הרב מנחם מנדל כשר, אולם ראה בירושלמי פ"א ט' שיש בכך מחלוקת, ויש דעה שהכתב שבלוחות היה עבר, ולשיטה זו עי"ן שבלוחות עמדה בנס, שהרי בכתב עברי האות עי"ן סגורה כעיגול). וז"ל הגמרא בסנהדרין (דף כא:): "תניא רבי יוסי אומר: ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו לישראל, אילמלא קדמו משה. במשה הוא אומר "ומשה עלה אל האלהים", בעזרא הוא אומר "הוא עזרא עלה מבבל", מה עלייה האמור כאן תורה, אף עלייה האמור להלן תורה. במשה הוא אומר "ואתי צוה ד' בעת ההיא ללמד אתכם חקים ומשפטים", בעזרא הוא אומר "כי עזרא הכין לבבו לדרש את תורת ד" ולעשת וללמד בישראל חק ומשפט". ואף על פי שלא ניתנה תורה על ידו נשתנה על ידו הכתב". יש לציין שהטעם שכתב זה נקרא "אשורי", משום שמקורו מאזור אשור, שהרי זמן תקנה זו היתה בעת עליית עזרא מבבל, ובממלכת בבל נהגו לכתוב בכתב האשורי, ועד היום עם ישראל משתמש בו (ראה תורה שלמה חלק כ"ב מילואים ד-ב-טז, הוצאת הרב מנחם מנדל כשר). והנה מצינו כמה טעמים לתקנה זו, לדעת הר"ן, בגלות בבל שכחו את הכתב והלשון הקודמים והתרגלו לכתב אשורי שהיה מקובל שם, כמו כן בארץ ישראל, ארץ העברים, השתמשו בכתב עברי, וכשגלו לאשור השתמשו בכתב אשורי, וכן כתב המהר"ל. לדעת ספר העיקרים, עזרא תיקן זאת זכר לגאולת בבל. המהר"ם אלשקר כתב, שעזרא לא חידש זאת מעצמו אלא ע"י מלאך שנגלה אליו. והרד"ל כתב: כדי להבדיל את ישראל מהכותים, ואכן הכותים המשיכו להשתמש בכתב העברי (ראה כל זה בתורה שלמה חלק כ"ט מילואים ו' - בהוצאת הרב מנחם מנדל כשר). כמובן שאין בטעמים אלו להמעיט בקדושת הכתב האשורי המצוי אצלנו בס"ת ותשמישי קדושה, שהרי אמרו בגמ' (שם): שניתנה להם התורה בימי עזרא בכתב אשורית ולשון ארמי וביררו להן ישראל כתב אשורית ולשון הקודש. ע"כ. וכיון שעם ישראל קיבלו עליהם, זה לבד היה מספיק לקדש את הכתב, בבחינת "מנהג ישראל תורה", אך כמובן שבפנימיות הדברים יש סודות עמוקים בכתב זה. ואם כן כשאנו ניגשים לדון בסוגיה זו, צריך זהירות גדולה, כיון שאנו עוסקים בתקנתו של עזרא הסופר שהיה קודש קודשים, גדול הדור בתקופת בית שני שבו חיו ענקי עולם, חכם ונביא (שהרי הוא הנביא מלאכי לדעת חז"ל), וכידוע תקנותיו הרבות שתיקן יחד עם בית דינו התקבלו בכלל ישראל עד היום הזה (ראה גמ' ברכות דף כב ובבא קמא דף פ"ב עשרה תקנות נוספות לשינוי הכתב), כולל החלפת הכתב לאשורי. בנוסף לכך בכתב האשורי נכתבו לוחות הברית כאמור לעיל, ועזרא הסופר תיקן ברוח קודשו, "רק" להרחיב את היריעה, לשאר סת"ם, שהרי לדעת חז"ל הוא היה אמור אף להוריד לעם ישראל את התורה אם היה קודם למשה. לא בכדי, את תקנת משה לקרוא בתורה בשבת בבוקר, וכן בשני וחמישי בתפילת שחרית (ראה בבא קמא פב. שתקנה זו נוסדה ממה שנאמר בשמות טו כ"ב "וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים") משלים עזרא הסופר, בכך שהוא מתקן שיקראו גם במנחה של שבת, משום יושבי קרנות, ומתקן שיעלו לתורה בשני וחמישי, שלושה עולים, וביחד יקראו עשרה פסוקים, כנגד עשרה בטלנים, ושכל עולה יקרא ג' פעמים (ראה רמב"ם הל' תפילה י"ב א', הובא במשנה ברורה ב בפתיחה לסימן קל"ה). בכל אופן, אדרבה לא זכיתי להבין כיצד הבינו דברים אלו בספר מרכבת המשנה (הלכות שאר אבות הטומאה, ט' ה'), אנסה לבדוק מי כתב זאת. בברכת התורה,