ידוע כי למשל שואב אבק, אין צורך לבודקו מחמץ, כי החמץ אם קים בו מן הסתם אינו ראוי למאכל ובעל הבית לא נוח לו ולא רוצה בו. אם כן, מדוע נדרשת בדיקת חמץ מדוקדקת בסדקים ובחורים כלשון ההלכה, הרי מן הסתם, אם יש שם פירורים, הרי הם כמו בשואב האבק לא ראויים למאכל ולא רצויים. ואם יש חמץ בעל שיעור מן הסתם לא ישמר בסדקים אלא בארונות ובמקומות אחסון ראויים שמן הסתם לא בהכרח דווקא נגיע אליהם בבדיקה לאור הנר ומן הסתם נמכור אותם במכירת החמץ. אם כן מדוע נדרשת בדיקת חמץ בדרך המתוארת: לאור נר בסדקים ובמקומות נסתרים שמן הסתם גם אם ימצא שם חמץ הוא אינו ראוי ואינו בר שימוש ואכילה?

שלום וברכה. חורים וסדקים בלשון חז"ל הכוונה למציאות בעבר בהם הכלים היו הרבה יותר גסים ופחות חלקים, וגם בקירות היו הרבה יותר עבים ובהם חורים משמעותיים.[לשם הדוגמא חז"ל דנו עד לאיזה עומק יש לבדוק בחור בקיר שבין יהודי לגוי] כיום, בדיקת חמץ נעשית לאחר ניקיון מדוקדק של הבית. לכן הבדיקה צריכה להיעשות באופן שתוודא שאכן ניקו את כל המקומות בבית. יש לעבור על כל פינה ופינה, כל מגירה ומגירה וכל מקום ומקום ולוודא עם בני הבית שאכן ניקו בו כראוי. לעיתים קורה ושכחו לנקות מקום מסויים (או תיק או מעיל של אחד הילדים וכד') ובזכות בדיקתחמץ זוכרים לנקותו. כל טוב