שלום וברכה הרב, בשבת התעוררה מחלוקת קלה ביני ובין הורי כאשר אבי חזר מבית הכנסת עם הבשורה המשמחת מאוד על שובם של 4 החטופים. אני טענתי שהדבר משמח מאוד, אבל כיוון שמקור הידיעה הוא בחילול שבת וכיוון שהעיסוק בדבר המשמח הזה יוצרות שיחות נוספות שלא קשורות לשבת ויתרה מכך כיוון שהידיעה איננה פיקוח נפש (למעט לבני משפחה או שישנם אנשים שידיעה כזאת מרגיעה אותם ויכולים לתפקד טוב יותר), אין מקום לפרסם את זה, ואם נשמע דבר משמח שכזה עדיף לשמור ולחכות למוצאי השבת. התחלתי לנבור בצאת השבת בכל מיני שאלות הלכתיות ומצאתי דברים שסותרים את דעתי, כמו שמותר לשאול אדם שאינו שומר תורה ומצוות על עדכונים שכבר קרא בשבת ואין בזה משום חילול רק עדיף שלא. השאלה בגדול שלי אלייך: 1. האם הדבר מותר בשבת? 2. במידה ומותר, האם הדבר נכון בשבת? 3. במידה ומדובר בדבר משמח וגם נכון לספר, אז היכן כבודה של שבת ומהותה? 4. במידה ואסור או לא נכון האם קיים מצב שהדבר מתקבל? לסיכום אגיד, יצאתי מהשבת בתחושה כלכך מעורבת, אני רואה סרטונים רבים על השמחה הגדולה של עם ישראל, בכל מקום בעולם, ויוצא שמתוך חילול שבת, זכו לחוות את החיבור לנעשה בזמן אמת הרבה יותר ממני. הדבר הזה קצת קרע אותי כי יוצא איפוא, שההתעקשות שלי על לחכות עם השמחה למוצאי שבת, נתפסה כעוף מוזר ו״הלכה״ שאין בה מן הנכון. בברכת שבוע טוב שקד

שלום. מאמר חכמים: גדול קידוש ד', מחילול ד'! וקשה: פשיטא! קידוש ד', מצווה. חילול ד', איסור. הסביר מו"ר הרב צבי יהודה זצ"ל, שאם יש מצב של קידוש ד', ובתוכו גם חילול ד', קידוש ד' גובר! לכן, מצווה לפרסם את ההצלה מהשבי! כמובן, לא לחלל שבת בעצמנו, אבל אם אחרים מודיעים לנו, מצווה לשמוח ולהודות לקב"ה.