מהיכן מגיעה המקור למנהג ה'מצווה טאנץ' -ריקוד חתונה??

שלום וברכה, מסופר בגמרא (כתובות יז.) שרבי יהודה בר אילעאי היה רוקד עם הדס לפני הכלה. כמו כן מסופר במדרש (פרקי דרבי אליעזר יז) על איזבל שבזכות שהיתה שרה ורוקדת לפני חתנים וכלות לכן זכתה שהכלבים שאכלו אותה כעונש על חטאיה לא אכלו את ראשה ידיה רגליה (מקורות אלו הובאו בבית יוסף אבן העזר סה). בכמה מקומות נהגו שגדולי החכמים היו רוקדים עם הכלה באמצעות מטפחת. כלומר שהכלה אוחזת בקצה האחד של המטפחת והאיש הרוקד אוחז בקצה השני אבל לא נגעו בידי הכלה. ובמקום שלא נהגו כן אסור לנהוג כן (ח"מ אבהע"ז כא ו, וראה ב"ש כא יא). ויש שכתבו להימנע לגמרי ממנהג זה שהרי לא אמרו בגמרא אלא "כיצד מרקדין לפני הכלה" ולא "כיצד מרקדין עם הכלה", ואסור שום קירבה בין גבר לאשה (תורת חיים מובא בפתחי תשובה סה ב). ובמשנה הלכות (ח"ז סי' רמט) הדגיש שאף מי שנוהג מנהג זה אין זה אלא קרובי משפחה ויחידי סגולה כאשר רוב ככל שאר הציבור כבר הלכו הביתה, וגם באופן זה אינו מומלץ. הרחבה: הוסיף המשנה הלכות (שם) שאין היתר לבחורים לרקוד לפני הכלה (גם סתם ריקוד ללא אחיזת מטפחת). ומה שנהגו כן קצת אנשים חרדים שבחורים רוקדים לפני הכלה לפני ואחרי החופה וטענו שזאת מצוה גדולה לשמח חתן וכלה - טעות גמור הוא, ונתחלף להם איסור בהיתר. שהרי לפני החופה פשוט שאין היתר, שהיא עוד לא כלה. ואחרי החופה גם כן - מצוה גדולה לבטל מנהגם, כדי שלא יבואו לידי איסור הסתכלות בכלה ע"ש. וצריך עיון בדבריו שהרי כתב השולחן ערוך (סה א): "מצוה לשמח חתן וכלה ולרקד לפניה" ואף אחד מהפוסקים לא העיר שיש להימנע מכך. אלא שאכן צריך להיזהר לא להסתכל בפני הכלה (שו"ע סה ב). ואין להתערב אנשים בין הנשים בזמן שמלווים אותה (ראה ט"ז סי' סה, סוף ס"ק ב). אך אם אפשר לרקוד בפני הכלה בלי להסתכל עליה, ובלי תערובת גברים ונשים נראה שאכן זאת מצוה גדולה. ובכל עניין המצווה טאנץ והלכותיו ראה בספרו של ידידי הרב מרדכי ציון שליט"א "הלכות מצוה טאנץ". כל טוב!