מרגיש לי כי נושא זה מהווה אצלי מן חסם ריגשי והיות ואני מוצאת את עצמי בודקת את הנושא שוב ושוב וטרם נחה דעתי אודה מאוד אם הרב יוכל להסביר לי את הדברים מבחינה השקפתית. יחס היהדות לאישה הינו ללא ספק יחס מכבד, מעריך ומתחשב ביותר וניתן לראות זאת כמעט בכל הלכה הנוגעת לאישה ולחייה. שאלתי היא לגבי מעמד האישה, מה מעמדה? יחס התורה לכל יצור נברא הוא יחס מתחשב ודואג, מעבד, גוי צמח, ואפילו דומם (בל תשחית) כך שבמבט על יחס האישה ביהדות כפי שמתמקדים רוב הרבנים בהרצאות אינו מהווה בעיני מדד למעמדה. מחיפוש רב במפרשים בנושא מעמדה של האישה מצאתי שתי גישות: (שניהם תחת אמונה שהאישה והגבר הם שני חלקים של דבר אחד) גישה ראשונה הרואה באישה שוות מעמד לגבר אך בעלת תפקיד, אופי ותכונות שונות ממנו המשלימות אותו. גישתו של הרש"ר הירש. (לדוגמא בפרושו על "עזר כנגדו", הסברו לגבי חוסר מחוייבותה במצוות עשה שהזמן גרמן וכו...) וכפי שכותב האברבנל: "הנה לא ברא את האשה מן הרגלים שהוא החלק היותר שפל כדי שלא תהא בעיניו כשפחה ולא בראה מן הראש כדי שלא תהא בעיניה כגברת הבית אבל בראה מן הצלע שבאמצע הגוף לשתהי בבית כמותו" כמו כן, נראה עפ"י הלכות רבות שהתורה נותנת לרצונות/ צרכי האישה מקום מועדף/ שווה על פני צרכיו/ רצונותיו של בעלה כשאלו מתנגשים כך שלא ברור ציון שיעבודה אליו (כמו רצונה להניק, מעבר דירה, גידול ילדיה) הגישה השניה נראית על פני הדברים כגישה הרואה באישה יצור פחות יותר: 1. גישתו של המהר"ל המסביר במקומות רבים, שעיקר העולם נברא עבור הגבר והאישה היא טפלה אליו המשל של השמש והירח בה לאישה אין שום דבר מעצמה ומקבלת רק מהגבר, (ולמרות זאת) מקומות רבים בגמרא בהם האישה היא זאת שמשלימה את הגבר ("כל שאין לו אשה שרוי בלא טובה...") אך שום מקום בו נראה שהוא משלים אותה. 2. מקומות רבים בהם האישה משויכת ברשימות יחד עם קטנים ועבדים. 3. שיעבוד האישה לבעלה באופן מוחלט (פיזית, כלכלית וחברתית) ומקורות רבים שמתייחסים אל יחסיה לבעלה כעבד לאדון ואף שמעתי על תנא אשר היה מברך רק שלא עשני עבד כי אישה ועבד היינו הך. (מנחות מ"ג ע"ב) – (יודעת שהסבר אחד הוא על חיוב במצוות, לא עליו אני מדברת) 4. מקומות בהם נראה העדפת לידת זכרים על פני נקבות. 5. אשמח להסבר גם לגבי קניין האישה בנישואין והשעבוד לבעלה (היות ודבר זה הוא ביהדות בלבד יוצא ששעבוד משפטי קיים רק לאישה יהודית) יש עוד מקורות רבים שראיתי לשני הגישות ושאלות נוספות אך ציינתי את עיקרי הדברים. (אשלח את המקורות, אם הדבר חשוב) האם אין לי זכות בעולם ללא בעלי? האם אנחנו באמת טפלות לגברים, האם תפקידנו הוא רק לעזור לגברים למלא את ייעודם ותו לא, כמו אוכל המשמש למטרת תפקידו של האדם (יודעת שהדוגמא קיצונית ולא נכונה אך רק כדי להמחיש את רגשותי) ואם לא כיצד ניתן להסביר את כל האמירות האלו, ומהי באמת השקפת התורה. קיבלתי הסבר בעבר שהכל נובע מקללת חוה "והוא ימשול בך" אך שוב הדבר אינו התיישב על ליבי: א. חטא אדם וחוה קרה לאחר בריאתם, ולכן לא יתכן שישתנה עצם מהותם בעולם. ב. מהסיבה שכל הקללות הן שינויים פיזיים בטבע הבריאה, כיצד יתכן שדווקא קללה זו תהיה שינויים בחוקי התורה אשר ישעבדו את האישה לבעלה ? ג. קיום התורה ושמירת מצוות אמור לבטל את קללות אדם וחוה, כך אדם שלומד תורה אלוקים דואג לפרנסתו "ללא בזעת אפך תאכל לכם", וכפי שכתוב שאישה צדיקה אינה סובלת בלידתה ואינה ב"פתקה של חוה" איך יתכן שדווקא התורה תהיה זו שתחזק את הקללה ותבסס את מעמדו של הגבר כגבוה יותר. אודה מאוד להסברו של הרב תודה רבה.

שלום שאלה קשה שאלת. אשיב בקצרה: לשני בני הזוג, יש תפקידים שונים. ממילא, גבולות אחריות שונים. גם במדינה, "אין 2 מלכים משתמשים בכתר אחד". יש ראש ממשלה, ויש שרים, סגנים ועוזרים. לכן, אחד צריך לקבל החלטות. הבעל מתייעץ עם אשתו, יש דיון, ובסוף צריך שאחד יחליט. ובעולם המעשה: האיש בא על אשתו, הוא הפעיל, והיא סבילה. לכן הם משולים לשני גלגלי שיניים, שכל אחד מנקה את רעהו מהלכלוך שדבק בחריצי השיניים. בינה יתירה ניתנה באשה, ובעל חכם מאזין לה, וכך החיים משותפים! ולבסוף: נישאים כדי לקיים מצוות פרו ורבו. בעל אינו יכול לקיים את המצווה ללא אשתו, ואשה אינה יכולה ללא בעלה. החיבור בין בעל לאשה, בונה את העולם!