- שבת ומועדים
- תשעה באב ועשירי באב
שאלה
מה הם הדברים המותרים בלימוד בט באב?
תשובה
שלום וברכה,
אסור ללמוד תורה בתשעה באב משום שדברי תורה משמחים את הלב, וכפי שנאמר "פקודי ה' ישרים משמחי לב".
אך מותר ללמוד בדברי תורה העצובים שעוסקים בפורענות של ישראל. נזכיר את עיקרי הדברים שמותר ללמוד:
תנ"ך (מותר גם ללמוד עם פירושים): איכה, ואיוב (כל הספר), דברים רעים שבירמיה.
מדרשים:
מדרש איכה.
גמרא:
סיפור החורבן (גיטין נה:- נח.)
דיני אבלות (כל פרק שלישי במסכת מועד קטן, פרק אלו מגלחין מדף יג:- כט.).
אירועי י"ז בתמוז ותשעה באב - תענית (כח: - ל:).
הלכה:
הלכות תשעה באב (שולחן ערוך או"ח – תקנ- תקסא).
הלכות אבלות (שולחן ערוך יו"ד שלד – תג).
תהלים
יש אומרים שאסור לומר תהלים בתשעה באב (הרב משה פיינשטיין בשמעתתא דמשה עמ' תלא, הרב מרדכי אליהו בהלכות חגים כו לא).
ויש שהתירו (חזון איש, כמובא בספר טעמא דקרא הנהגות החזון איש אות מג, וארחות רבנו ח"ב עמ' קמב).
ויש אומרים שאפשר לקרוא מזמורים מיוחדים כבקשה על חולה שזה דרך תפילה (דברי מלכיאל ח"ו, סי' ט).
ראה מ"ב (תקנד ז) וחזון עובדיה (עמ' שיא).
ספרי מוסר
יש מקילים אפילו שיש בהם אגדות ומדרשי חז"ל, שאין הכוונה ללימוד אלא להתעורר לתשובה ותיקון המידות שזוהי חובת האדם בתענית (הרב אלישיב 'הלכות ומנהגי בין המצרים' עמ' קמח).
ויש אומרים שאין לקרוא ספרי מוסר (הגר"מ פיינשטיין דרכי משה ח"ב עמ' תמד, אור לציון ח"ג כט א, הרב חיים קנייבסקי והרב שריה דבליצקי כמובא ברבבות אפרים ח"א סי' שפו).
סיפורי צדיקים
אין לקרוא סיפורי צדיקים משום שגם סיפורי צדיקים נחשבים לימוד תורה (כך אמר לי הגר"א נבנצל שליט"א).
דף יומי
אין היתר (פסקי תשובות תקנד הע' 16).
עיתון \ חדשות
מעיקר הדין מותר לקרוא את החדשות. אך ראוי לעסוק בלימוד תורה בדברים המותרים ובתולדות ישראל בתקופת החורבן ואחריה וכו (כך אמר לי הגר"א נבנצל שליט"א. וכן כתב החזון עובדיה עמ' שטו).
הרחבה:
האם מותר לקרוא את כל ספר איוב?
ראיתי בספר פניני הלכה (זמנים פ"י, ה"י) שאין לקרוא את סוף ספר איוב. אך למעשה ראה בהליכות שלמה (טו, הע' 4) שהוכיח מלשון השולחן ערוך שמותר לקרוא את כל ספר איוב, וטעם הדבר שכל פרקי הספר הם מענה רעי איוב שהשיבו לו בימי אבלו, הרי שכל תוכן הספר ראוי להתבונן בו בזמן צער ואבלות, והטעם מבואר, לפי שכל דבריו מעוררים לצידוק הדין והכרת הנהגת הקב"ה בשכר ועונש וכו ע"ש.
האם מותר ללמוד את כל פרק אלו מגלחין?
לגבי לימוד פרק אלו מגלחין כתב המשנה ברורה (סי' תקנד ס"ק ד): "אף על גב דיש בו גם כמה דיני מנודה ומוחרם מ"מ מותר ללמוד אבל לישא וליתן בהלכה בודאי אסור [מ"א בשם מהרי"ל]". וע"ע בחזון עובדיה (עמ' שיא) שכתב שמותר ללמוד מועד קטן החל מדף (כא.).
ספרי מוסר
כתב החזון עובדיה (עמ' שטז) התיר ללמוד בספרי מוסר אך סיים: "ומ"מ ספי מוסר המסתפעים מענין לענין, ומביאים ביאורי פסוקים בדברים המביאים לידי שמחה, אינם בכלל היתר זה. ופשוט". עכ"ל. וצריך עיון בגדר הדברים. אמנם הזכיר שם שמותר לקרוא בספר פלא יועץ. משמע שסתם ספר מוסר מותר ורק ספר שגולש הרבה לענינים אחרים אסור.
ובפסקי תשובות (תקנד הע' 7) כתב שדווקא כשאינם מיוסדים על פסוקים ומאמרי חז"ל. והעיר על זה בצדק הרב הררי (מקראי קודש פ"ז הע' לז) שכל ספרי המוסר מיוסדים על פסוקים ודברי חז"ל.
סיפורי צדיקים
הפסקי תשובות (תקנד ב) היקל מפני שעובדות מחייהם של צדיקים מעוררים את נפש האדם לתשובה ולמעשים טובים יותר מספרי מוסר (הפסקי תשובות לשיטתו שמותר לקררוא בספרי מוסר). ובנטעי גבריאל (עמ' תלד) התיר לקרוא סיפורי צדיקים אחרי חצות משום שזה לא תורה, וציין שהחזון איש קרא בספר שם הגדולים ואמר שזה לא תורה.
אך הגר"א נבנצל אמר לי שאסור. והסביר שסיפורי צדיקים זה תורה. ושאלתי אותו לגבי מה שמובא על החזון איש שקרא בספר שם הגדולים. והשיב שהספר שם הגדולים זה בעיקר שמות של גדולים ולא סיפורי צדיקים. עכ"ד הגר"א נבנצל.
שאלתי את הרב אם לפי זה אסור לקרוא סיפורי צדיקים בשירותים, ואמר שנכון. שאלתי אם צריך לברך ברכת התורה על סיפורי צדיקים, והשיב שכן אם יש שם ממש דברי תורה, או סיפורים שניתן ללמוד מהם. עכ"ד.
ומה שכתב הפסקי תשובות שסיפורי צדיקים מעוררים לתשובה יותר מספרי מוסר, יש לומר שגם הקריאה בספרי מוסר אינה מוסכמת כנ"ל. ועוד שיש לחלק בין ספרי מוסר לסיפורי צדיקים. ספרי מוסר משברים את ליבו של האדם ומעוררים אותו לתשובה. מה שאין כן סיפורי צדיקים מאד משפיעים על האדם אבל לאו דווקא בדרך של תשובה וצער אלא מתוך השתוקקות להידמות לגדולים וצדיקים.
ספרי קבלה:
אסור ללמוד ספרי קבלה. אמנם החזון עובדיה (שם) הביא בשם הרב בעל שער הכולל שמותר משום שאין מוסרין דברי תורה אלא למי שליבו דואג בקרבו. אך למעשה פסק החזון עובדיה שאסור משום שגם לימוד קבלה משמח. ועוד שהלימוד מביא לשכחת אבלו של יום, ולדעת המהרש"א אחד הטעמים שאסור ללמוד תורה הוא משום שהלימוד גורם לשכחת אבלו של יום. (אמנם השולחן ערוך לא סבור טעם זה ע"ש).
האם יש מצות תלמוד תורה בתשעה באב?
במנחת אשר (צומות סי' לט) הביא שנחלקו האחרונים אם יש חיוב במצות תלמוד תורה (בדברים הרעים שמותר ללמוד) בתשעה באב. וכתב שמוכח מדברי הראשונים שאין תלמוד תורה חובה בתשעה באב. וביאר את הדבר בכמה אופנים. וכתב שהעיקר בזה הוא שעיקר מצות תלמוד תורה הוא ללמוד במקום שלבו חפץ ולהשתעשע בדברי תורה, וכאשר אי אפשר לו לאדם ללמוד אלא בדברים הרעים המצערים אי אפשר שיהיה חיוב תלמוד תורה. אך הוסיף שפשוט לכל הדעות שכאשר אדם לומד תורה בתשעה באב ודאי שהוא מקיים מצוה, וכל המחלוקת אם הוא חייב ע"ש.
שנזכה לבנין המקדש במהרה!