שלום הרב, אני חוזר בתשובה ועדיין חדש בכל הלימודים (שנתיים בישיבה), מחילה אם השאלה לא מנוסחת היטב, או נשמעת חלילה מזלזלת, אין זו הכוונה. כך היא שאלתי: כאמור, המשנה והגמרא בבבא מציעא פסקה שאפשר לעכב מפני סוג מסויים של רעשים. רציתי לשאול כך, אם שמעון עושה רעש שאפשר לעכב בביתו, וגם ראובן עושה רעש שאפשר לעכב גם כן. האם עדיין שמעון יכול לעכב מפני ראובן לעשות את הרעש? הרי שמעון יכול לטעון ״זה רעש שאפשר לעכב״. ומנגד, ראובן יכול לטעון ״אינך יכול לעכב, שהרי אתה עושה את עושה רעש בעצמך, מה שמוכיח שהרעש אינו מפריע לך!״. מי צודק במצב זה? אשמח בבקשה לתשובה עם מקורות שאוכל לעיין גם כן בעצמי בעז״ה :)

אין כאן פסק מכיוון שאי אפשר לפסוק ללא שמיעת הצדדים. אבל ננסה ללמד כמה עקרונות במשפט העברי המיוחסים לשאלתך: ישנם נזקים אובייקטיבים כמו לשבור חפץ, לקלקל מכונה ועוד. ישנם נזקים סובייקטיביים שתלויים יותר בניזק, המוטב שניזוק. רעש - נראה שהוא מהסוג השני שתלוי בניזק. כמו בכל נזק יש לראות ולוודא שאכן התובע להסרת הנזק, אכן ניזק. רעש מובא בהלכה כפוגע ביכולת לישון, מזיק לבריאות, וכן פוגע בעצמים היכולים לנוד מעוצמת הרעש ואף פוגע בתהליך ייצור יין וכדו' לכל הנ"ל צריך אבחון שאכן יש כאן מי שניזוק. בית הדין שולח מומחים בעלי מקצוע שבודקים זאת. ישנה מחלוקת בפוסקים האם יש יכולת למחות על נזקי רעש שנעשים בתוך ביתו של השכן או דווקא אפשר למחות על נזקי רעש שנעשים בחצר השותפים. מחלוקת נוספת היא האם רק מי שמוגדר חולה לעניין הרעש יכול למחות או גם מי שמוגדר בריא. כמו כן נראה שאף מי שבעבר יכל לסבול רעש מסויים יכול לטעון שנשתנה טבעו וחלה והרעש מפריע לו (שולחן ערוך חושן משפט סימן קנ"ה סעיפים ב.ז.טו. וכן סימן קנ"ו סעיפים ב.ד. ובנושאי כלים שם. וכן תשובת ריב"ש סימן קצ"ו) לאור כל הנ"ל נראה קצת שקשה יהיה לתבוע הרחקת רעש משכנו למי שבעצמו עושה רעש דומה בעצמו בתוך ביתו באותם זמנים. והדבר צריך להתברר בבית דין.