אם יבוא זמן בקרוב שבו תינתן לנו הרשאה מבחינה לאומית ובינלאומית להסתובב חופשי בכל רחבי הר הבית, כולל מקום המקדש, וינתן חופש פולחן מלא גם ליהודים, אבל לא לבנות את בית המקדש ולא מזבח וכו, וגם התנאים נשארו אותו דבר, שאין לנו נביא שמעיד לנו מקום המזבח, ואפר פרה וכו. איזה מצוות נוכל לקיים שכיום לא ניתן לקיים?

לשואל, שלום וברכה! אינני יודע על מצווה מסוימת שניתנת לקיום אך ורק בהר הבית שמחוץ לעזרה. מכל מקום, יש כמה מצוות שקיומן בהר הבית הוא שלם יותר מאשר מחוצה לו: א. מצוות מורא מקדש, שמשמעה לבוא למקדש ביראה, כדברי התרגום המיוחס ליונתן בויקרא יט,ל על "ומקדשי תיראו" - "וּלְבֵית מוּקְדָשִׁי תְּהוֹן אָזְלִין בְּדַחַלְתָּ", ולבית מקדשי תהיו הולכים ביראה. עיקרו של מורא מקדש הוא ב"מחנה שכינה", העזרה, אבל כדברי המשנה בברכות פ"ט מ"ה, גם בכניסה להר הבית יש כללי התנהגות ע"פ מצווה זו, וממילא ההליכה בהר הבית במורא היא הצורה העיקרית לקיום המצווה. ב. "לשכנו תדרשו ובאת שמה", כדברי הרמב"ן (דברים יב,ה): "וטעם 'לשכנו תדרשו' - שתלכו לו מארץ מרחקים ותשאלו אנה דרך בית השם, ותאמרו איש אל רעהו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב (ישעיה ב ג)". דהיינו, תעודדו זה את זה להגיע לבית המקדש ולבנותו. להבנתי, פקידת מקום קדשנו עד מקום שידנו מגעת היא הדרך המרכזית לקיים את המצווה הזו, וליצור אווירה של תביעה להתקדמות אל השלב הבא, בניין בית המקדש. בהקשר זה אעיר לגבי התרחיש שתיארת בשאלתך: גם בהעדר נביא שמעיד על מקום המזבח יש לענ"ד מידע מספיק כדי לבנות מזבח במקומו, ועכ"פ יש סיכוי רב מאוד שבחפירה מתאימה יימצאו נתונים נוספים שיאפשרו את בניינו (כגון שרידים מכתלי העזרה). לכן, לענ"ד העיכוב היחיד לבניין המקדש כיום הוא הרצון, מה מקומו של בית המקדש בסדר העדיפות הלאומי שלנו. ואם אכן כך, כל מעשה שמעודד את דרישת המקדש הוא קיום מצווה. ג. יש קיום יותר מהודר של מצוות התפילה כאשר היא בהר הבית, כדברי הרמב"ם (ספר המצוות, מצות עשה ה): "ואמרו (מדרש תנאים ממדרש הגדול פ' ראה) 'עבדהו בתורתו, עבדהו במקדשו', כלומר ללכת שם להתפלל בו ונגדו, כמו שבאר שלמה עליו השלום (מ"א ח דה"ב ו)". עניין זה מבואר בפסוקים רבים בתנ"ך. ד. אין בתורה חיוב מוגדר להשתחוות לה', אבל ההשתחויה היא קיום של עבודת ה', כמבואר באין ספור פסוקים בתנ"ך, ובדגש מיוחד על ההשתחויה בהר הבית, כמ"ש "והשתחוו להר קדשו", "והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים" ועוד. ולשון הרמב"ן (ויקרא ה,ז) בהסבירו מדוע הקלה התורה ב"קרבן עולה ויורד" על טומאת מקדש וקדשיו: "והבא למקדש להשתחוות או להקריב קרבן - עוסק הוא במצוה ודעתו לשמיים" (נקודתית הוא מדבר על מחנה שכינה, שעליו יש חיוב קרבן, אבל עכ"פ מבואר בדבריו שההשתחויה במקום מקודש היא מצוה מיוחדת). ה. אינני יודע האם הסעיף הזה קולע לתרחיש שציירת בשאלתך, אבל הוא בהחלט רלוונטי למציאות היום: העלייה להר הבית תורמת לכיבושו מידי שונאינו. כל מי שמצוי בנושא יודע עד כמה החלטות הממשלה לגבי מימוש הריבונות בהר הבית מושפעות ממספר העולים.