בס"ד שלום הרב, אני חושבת שאני חייבת סכום מסוים של כסף למוסד מסוים על שיעור שהשתתפתי בו. ניסיתי ליצור איתם קשר פעמים רבות. שלחתי מיילים והתקשרתי. הם עונים למייל אחרי כמה ימים ואומרים שיחזרו אלי. בפועל הם התקשרו פעמיים כשלא יכולתי לענות ומאז לא התקשרו שוב. התקשרתי בעצמי כמה וכמה פעמים ואין אצלם מענה. כתבתי להם שבמידה ולא יצרו איתי קשר בקרוב, אראה זאת כוויתור מצידם על הכסף הזה, כי אין לי אפשרות לרדוף אחריהם כדי לשלם להם.. כל העניין נמרח כבר בערך חודש... האם מבחינה הלכתית אני מחוייבת להמשיך לשלוח להם מיילים ולתזכר אותם בעניין? או שאני פטורה מלשלם? תודה

שלום וברכה, כיוון שההודעות ששלחת הגיעו אל התובע, והוא מודע שיש לך כוב כלפיו, כל זמן שהוא לא תובע אותך בפועל לשלם לו את לא צריכה לרדוף אחריו, אך אם בהמשך הזמן הם יבקשו את התשלום עלייך לשלם.. הקצות (חו"מ קד ס"ק ב) כתב: "...כיון דאם אין המלוה תובעו אינו מצווה לפרוע חובו וכמבואר בסימן ע"ג (ח') דאפילו נשבע לפרוע אינו עובר אלא כשתובעו, ואינו חייב ליתן ליד ב"ד או להוליכו למדינת הים אלא בגזל ונשבע עליו לשקר, וא"כ הרי זה מוטל עליו היום לקיים מצות פריעת בע"ח לזה שתובעו ולזה שבמדינת הים עדיין לא הגיע זמן מצותו ולכן המצוה המוטל עליו עכשיו אינה נדחית מפני המצוה שיבא לו אח"כ". עולה מדבריו שאם אין המלווה תובעו אינו מצווה לפרוע חובו, וכן עולה מדברי הש"ך (רלב' ס"ק ב') בשם השלט"ג, ומדברי שער המשפט ס' צח' ס"ק א'. אולם, נתיבות המשפט (קד, א') חלק על דברי הקצות וז"ל: "ובספר קצוה"ח [סק"ב] כתב, דכל זמן שאין המלוה תובע לית ביה אפילו מצוה לפרוע. והא ודאי ליתא, דודאי אף שהמלוה שוכח ואינו תובע, חייב לפרוע, ולא דמי לנשבע דאינו חייב בלא תבע, דאמדינן לדעתיה שכך היתה כונתו בשעה שנשבע, משא"כ מצות פריעת בעל חוב דרחמנא חייביה לפרוע". אך נראה שבנדון שלך גם הנתיבות מודה שאת לא צריכה לרדוף אחר התובע כאשר הוא אינו לחוץ על התשלום. בברכה,