לכבוד הרב, אם אני בבית הספר, ואוכלת אוכל מהבית עלי לברך ברכת האורח? אחרי זה (בין אם אני מברכת ברכת האורח ובין אם לא) האם עלי לאמר "הרחמן הוא יברך את בעל הבית הזה ואת בעלת הבית הזה אותם ואת ביתם ואת זרעם"... וכו או לדלג על כל החלק הזה? כי אין בעלת בית יש רק מנהל, אבל אני משלמת חלקית על הלימודים בבית הספר אז האם אני נחשבת אורחת? השאלה גם לגבי מסעדה / נסיעה ברכב פרטי/ או של ההורים / או ברכבת שאינה שייכת לי אבל האוכל הוא בכלל שלי שקניתי או הכנתי בבית ולא נתנו לי אותו בחינם כמו שנהוג כשמתארחים אורחים.. חוץ מזה אומרים יברך את בעל הבית הזה וזה בכלל לא בית תודה רבה!

שלום וברכה, ישר כח על השאלות החשובות. במסעדה אין צורך לומר ברכת האורח (או הרחמן הוא יברך את בעל הבית הזה) כי את משלמת על האוכל (משנה ברורה רא ז, כף החיים ס"ק יא, וע"ע עלינו לשבח עמ' תרעד). בוודאי שעל האוכל שלך בבית הספר או ברכבת אין צורך לומר ברכת האורח. שאלת שאלה מענינת, אם ברכב של ההורים או של אחרים צריך לומר ברכת האורח כי רכב אינו נקרא 'בית'. זו סברא וטובה. אך למעשה נראה שלעניין הזה אפשר לקרוא לרכב 'בית' ולברך את "בעל הבית הזה". כל טוב! הרחבה: לגבי ברכת האורח בבחורי ישיבות - כתב בשו"ת אור לציון (ח"ב, הערות פרק מו) שיש להם לומר ברכת האורח, וז"ל: "כן נראה פשוט שבחורי ישיבות ואברכים חשובים לענין זה כאורחים, ויש להם לברך ברכת האורח, אולם לא יאמרו הרחמן יברך את בעה"ב, כיון שאין מנהלי המקום נחשבים בעה"ב, אלא כגבאים, אלא יאמרו את בעלי הסעודה, והכוונה לנדיבים שתרמו סעודה זו". וכן אמר לי הגר"א נבנצל שליט"א שיאמרו ברכת האורח. שאלתי מי המארח, והשיב שהתורמים. שוב שאלתי אם ההורים משלמים או שמדובר בישיבה תיכונית שרוב הכסף מגיע ממשרד החינוך. והשיב שעדיין יאמרו ברכת האורח כי ראש הישיבה הוא בעל הבית. שאלתי אם חייבים לומר ברכת האורח או שרק כך ראוי ונכון, והשיב שכך נכון. וכן בשבט הלוי (חלק יא סימן נא) נקט שאינם חייבים לומר ברכת האורח אך ראוי שיאמרו וז"ל: "וגם בישיבה כשאלתו, שהישיבה כעין שליח מצוה לזון ולהנות תלמידי הישיבה, ספק גדול אם שייך כלל תקנת חז"ל, ועכ"פ כיון דאיכא גם חידושו של החיי אדם דאין בעל הישיבה אוכל עמהם, הדבר נוטה דמצד התקנה והלכה אין חייבים, אבל מצד המוסר והמדות כדאי מאד להחזיק טובה, כמו שמברכים אביו ואמו והמסובים", ע"ש. ובמשנה ברורה 'משנה אחרונה' (סי' רא הע' פד) הביאו בשם הגראי"ל שטיינמן שבחורים בישיבה נחשבים כבני הבית ולא כאורחים ולפיכך פטורים מלברך את בעל הבית. וכן הביאו בשם הגרי"ש אלישיב והגר"ח קניבסקי (והביאו בשם הגרח"ק שאין חילוק אם משלמים שכר עבור שהותם בישיבה או לא).