שלום הרב, אם האבות לא היו צריכים לציווים בכדי להגיע למעלות הרמות ביותר ברוחניות, אז למה אנחנו כן צריכים את המצוות בכדי להגיע לדביקות בהשם? תודה

שתי תשובות בדבר: האחת שאנחנו לא במדרגת האבות. האבות היו במדרגה עליונה ונשגבה. חז"ל אומרים שאין אבות אלא שלושה ללמד שרק הם זכו במעלה הנשגבה ולא זכה אף אחד אחריהם במעלה הזאת כמותם. כך מבואר בספרים במקומות רבים. יחד עם זאת יש גם צד שני למטבע והיא מעלת התורה שניתנה לנו מסיני והגביהה אותנו למעלת מצווה ועושה. אמנם יש צד לומר שמי שאינו מצווה ועושה הוא יותר גדול - וכך חשב רב יוסף שהיה עיוור, אולם לבסוף מסיקה הגמרא שמצווה ועושה הוא הגדול. ולזה זכו ישראל רק כשקיבלנו תורה. באדמו"רי חב"ד מבואר שעל ידי הציווי, הקדושה נתפסת בחפצא של המצוות. אצל האבות הקדושים כל הקדושה הייתה רק בגברא, זו היתה מחויבות אישית שלהם, והם לא משכו קדושה עד לעולם החומרי עצמו. הם היו במדרגה אלוקית והחומר נשאר כפי שהיה. וע"י המצוות הקדושה מאירה גם את הגשמיות