1, האם מזוזות של בית משותף נחשבות כמזוזות של רבים שנבדקות פעמיים ביובל, או שזה נחשב כבית פרטי וצריכות בדיקה פעמיים בשבע שנים? בעלון פסקים של הפוסק הרב עמרם פריד מבני ברק כתוב שזה נחשב של רבים, והשאלה שלי האם גם המזוזות בכניסה של הקומה ובשאר חדרי הבניין שמיעוט מתושבי הבניין עוברים שם, עדיין זה נחשב מזוזות של רבים? (שלחתי את השאלה הנ"ל לבית ההוראה של הרב פריד והם שלחו את העלון האמור שכתוב שם שבית משותף נחשב כבניין) שאלתי רב שחיבר ספר בהלכות מזוזה שנקרא "אגור באהליך" והוא אמר לי שהוא חושב שמעיקר הדין מזוזות בית משותף נחשבות כשל רבים(לא פירטתי לו לגבי מזוזות הקומה וכו אלא שאלתי בכלליות על מזוזות בית משותף), אולם הב"ח חולק, אבל מבחינת המציאות צריך לבדוק מידי פעם את מזוזות הכניסה כדי שלא ייפסלו בגשם ובשמש, בדקתי היכן נמצאות המזוזות בבניין שאני גר בו ואמנם הם כלפי חוץ אבל לא נראה שיש עליהם שמש ישירה וכן לא נראה שהגשם מגיע לשם, כיוון שיש גג שממשיך החוצה מעל המקום שלהם שמונע את השמש והגשם, וכן מזוזה אחת פונה לכיוון צפון, לכן אני שואל מה הדין לגבי חיוב הבדיקה בכל המזוזות של הבניין שסיפרתי עליו. 2, יש לי מחסן שאיננו סמוך לדירה בקומה בה אני גר, אלא הוא נמצא בקומת מחסנים במפלס התחתון של הבניין, הגודל שלו בערך 2 מטר על מטר ארבעים, קבעתי בו מזוזה, אולם הסופר לאחר שהבאתי לו את המזוזה לבדיקה כרך אותה באופן שקצה הקלף החיצוני של המזוזה איננו פונה לכיוון העובר בפתח וכנגד מזוזת הפתח השמאלית אלא רק שם ש-ק-י פונה לכיוון האמור, וכך קבעתי אותה בפתח, האם זה כשר לכתחילה? 3, כהמשך לשאלה 2 האם זה מעכב שקצה הקלף ושם ש-ק-י יפנה לכיוון מזוזת הפתח השמאלית או שאין זה מעכב, ואפשר לקבוע לכתחילה לא באופן האמור לעיל? שאלתי את מחבר הספר דלעיל והוא אמר לי שזה כשר רק בדיעבד ולגבי המחסן לא יצאתי עם תשובה ברורה, לכן אשמח לקבל את תשובתכם בכל שלושת שאלותי האמורות לעיל. תודה.(אציין כי שאלתי את הרב דינר מבני ברק מחבר קונטרס ופסקים על הלכות מזוזה, לגבי הדין שקצה הקלף יהיה כנגד מזוזת שמאל של הפתח והוא השיב שהוא אינו מכיר הלכה כזו ומקפידים רק שהשם ש-ק-י יהיה כלפי חוץ) (בספר אגור באהליך הוא מביא בשם ספר מזוזות ביתך שמנהג העולם לא להקפיד על כך מחמת סיבות שונות, אולם מחבר ספר אגור באהליך לא מקבל זאת)

שלום וברכה, 1. לא ראיתי את העלון הנ"ל, אך באופן פשוט בית משותף נחשב כבית של יחיד לעניין הזה. כך דעת הגר"ח קנייבסקי (דעת נוטה תרלג, ושו"ת שיח ליצחק עמ' קכח) וכן דעת הגר"ש וואזנר שערי המזוזה פ"כ הע' ז). וכן אמר לי הגר"א נבנצל שליט"א שבניין עם הרבה דיירים נחשב כבית של יחיד לעניין זה. אלא שצריך לדעת שני דברים לגבי בדיקת מזוזות: א. אם המזוזות קבועות בתוך בתי מזוזה ואין חשש שנרטבו מלחות הכותל וכדומה אין צריך לבדוק אותם פעמיים בשבע שנים (הגריש"א כמובא בשו"ת 'מציון תצא תורה' לגר"א נבנצל יו"ד תרכ הע' תמא, הליכות שלמה פ"ד הע' נב) אלא בודקים לפי העניין (כך אמר לי הגר"א נבנצל). ויש אומרים שבכל מקרה צריך לבדוק פעמיים בשבע שנים (הגרח"ק והגר"נ קרליץ כמובא בספר מציון תצא תורה שם). ב. הבדיקה של המזוזה יכולה להיעשות על ידי כל אדם. לא צריך לשלוח למגיה מומחה (רק בהתחלה המזוזה צריכה בדיקה יסודית של מגיה מומחה). צריך לפותחן ולעיין בכל האותיות לראות שלא נסדקו ולשים לב שלא נמחקו אותיות במקומות קיפול הקלף (ראה פתחי תשובה שם). 2. מחסן כזה פטור ממזוזה. אין לו ארבע אמות על ארבע אמות (שו"ע רפו יג). אך במקום שחייב במזוזה אכן צריך לכתחילה שקצה הקלף יהיה לצד חוץ (לכיוון העובר בפתח ולא בצד של הדלת). כך מפורש בשולחן ערוך ורמ"א (יו"ד רפט ו). 3. כאמור (בסעיף 2) לכתחילה צריך שקצה הקלף (הצד של שמע) יהיה לכיוון חלל הפתח ולא לצד הכותל. וכתב הגר"ח קנייבסקי (מזוזת ביתך ס"ק כג) שלכאורה נראה שאין זה מעכב בדיעבד. לא ידוע לי שלא מקפידים על ההלכה המפורשת הזאת. לכתחילה צריך שהשם שדי יהא נראה מבחוץ (רמ"א רפח טו). זה לא מעכב בדיעבד (הגרח"ק בספר מזוזת ביתך ס"ק ל בשם הדרכי משה והיד קטנה). בברכה. הרחבה: בספר מזוזת ביתך הביא הגרח"ק בשער הציון (רפה כט) בשם הספר מעורר ישנים שיזהר שיהא כל השם נראה, גם היו"ד האחרון.