שלום רב , מצאתי 2 גורות נקבות משוטטות ,אספתי אותן אליי וטיפלתי בהן . היום אני רוצה למצוא להן בית חם ולמסור אותן לאימוץ. הבעיה שכל מקום רוצה אותן כבר מעוקרות ולא מוכן לקבל אותן ללא עיקור . מה עליי לעשות בעניין זה ? אני ממש דואגת כי אחת כבר עברה ייחום ואני לא מעוניינת שהן יכנסו להריון ואז אני יכנס לבעיה יותר רצינית .

שלום וברכה, אסור לסרס את הגורות (שו"ע אבן העזר סי' ה סע' יא). גם סירוס על ידי גוי אסור (משמעות השו"ע סע' יד, וכך אמר לי הגר"א נבנצל). ויש מי שמתיר לומר לגוי לסרס (הרב מאזוז במקור נאמן עמ' רנא-רנב). בכל מקרה ניתן לתת לגורות טיפול תרופתי שפוגע ביכולת הרבייה באופן קבוע (חלקת מחוקק ס"ק ו, ב"ש ס"ק יד). הרחבות: הבית יוסף (אבן העזר סי' ה) הביא את התורת כהנים (פרשת אמור פ"ז אות יא): "אין לי אלא בהמה, חיה ועוף מנין? תלמוד לומר "בארצכם". אין לי אלא בארץ בח"ל מנין ת"ל "בארצכם לא תעשו" - בכל מקום שאתם שם. ומנין אף באדם ת"ל בכם". ראה גם חגיגה (יד:). עוד הביא הבית יוסף (שם): "כתב הרמב"ם בפרק הנזכר (שם) המסרס את הנקבה בין באדם בין בשאר מינים פטור וכתב הרב המגיד בתורת כהנים (אות יב) רבי יהודה אומר אין הנקבות בסירוס וכן מבואר בפרק שמנה שרצים (קיא.) ופי' רבינו חיובא הוא דליכא הא איסורא איכא מדלא תני מותר לסרס הנקבות ולזה כתב רבינו פטור". עכ"ל המגיד משנה המובא בבית יוסף. וכן נפסק בשו"ע (סי' ה סע' יא): "אסור להפסיד אברי הזרע, בין באדם בין בבהמה חיה ועוף, אחד טמאים ואחד טהורים, בין בא"י בין בח"ל. וכל המסרס לוקה מן התורה בכל מקום...והמסרס את הנקבה, בין באדם בין בשאר מינים, פטור אבל אסור". וגם על ידי גוי אסור לסרס כמבואר בשו"ע (סע' יד): "אסור לומר לעובד כוכבים לסרס בהמה שלנו". הרב מאיר מאזוז בספרו מקור נאמן (שם) הביא שהרב שלמה אבינר כתב שהמיקל לעקר כלבים וחתולים נקבות יש לו על מי לסמוך. זאת בצירוף כמה סברות: הט"ז סבור שהאיסור לסרס נקבה היא משום צער בעלי חיים, ובהרדמה אין צער בעלי חיים. הב"ח סבור שלצורך רפואה מותר. ומכיוון שבעלי החיים ברחובות גורמים בהלה ומפיצים מחלות, ואלפים מהם מתים מרעב ונדרסים, והעיקור מונע גידולים סרטניים ברחם ובעטין וסיבוכי הריון שונים. עוד הביא הרב מאזוז את דברי התורה תמימה (ויקרא פרק כב הערה קנג) שכתב: "והנה ראיתי כאן להעיר מה שבכלל הדבר תמוה בעיני שאסרה התורה ענין סירוס בכל החיות והלא עינינו רואות כי אי אפשר כלל להשתמש בכמה בעלי חיים הבלתי מסורסים, כמו הסוסים והשורים אשר לולא נסתרסו היו פוגעים ומזיקים בכל הקרב אליהם, ולתכלית קיום המין משתמר אחד ממאה או עוד פחות מזה, תחת שמירה מעולה ביותר שלא יזיקו, ויותר מזה מצינו שאין צורך כלל חיות ובהמות זכרים לפי ערך הנקבות כמבואר בפ' וישלח כששלח יעקב מנחה לעשו שלח מספר זכרים מועט מאד לפי מספר הנקבות, וטעם הדבר פשוט, מפני כי בהמות וחיות מכיון שמתעברות שוב אין מקבלות זכר, ולפי זה יפלא מאד, כי אחרי שתורתנו הקדושה דרכיה דרכי נועם, איך תצוה להרבות בגדולי בע"ח הנוחים לחבל ולהזיק, לכן אני אומר כי בודאי דין זה אך כללי, וככל כלל יוצאין ממנו פרטי חוץ, וצ"ע ותלמוד רב". וסיים הרב מאזוז: "ועל כל פנים עדיף שיאמר לנכרי לסרס ומותר לכולי עלמא, דסירוס נקבות פטור אבל אסור, ואמירה לנכרי שבות אף בשאר איסורין (כמבואר בשו"ע ח"מ סי' שלח ס"ו). ומה שאמרו בב"מ (צ:) אערימו עלייהו ויזדבנון וכו איירי בשוורים זכרים כיעו"ש". עכ"ד המקור נאמן. וע"ע בשאילת שלמה לרב אבינר (ח"ד רסב). שאלתי את הגר"א נבנצל שליט"א אם מותר סירוס נקבות על ידי נכרי והשיב שאסור. שאלתי אם יש פתרון לבעיה. והשיב שאין מה לעשות.