א. הנחת היסוד שלפיה מיישבים את הסתירה בין ה-400 שנה ל-430 שנה היא שמרגע שנכרתה ברית בין הבתרים ועד הולדת יצחק מדובר בפרק זמן של 30 שנה. אנחנו יודעים מסוף פרשת לך-לך שיצחק נולד כשאברהם היה בן 99 שנים. יוצא מכאן שברית בין הבתרים הייתה צריכה להיות כשאברהם בין 69 שנים. אך כתוב בסוף פרשת נח שעד גיל 75 אברהם לא יצא מחרן. כמו כן אנחנו יודעים שברית בין הבתרים הייתה לאחר שנשבה לוט, וקודם שלבייתו נפרדו לוט ואברהם במחלוקת הרועים על שטחי המראה בארץ ישראל, כלומר זה קרה לאחר שאברהם כבר היה בארץ, כלומר מעל גיל 75 וקודם לגיל 99 שבו יצחק נולד. ב. רש"י מסביר את החישוב של ה-400 שנה לפי הגילאים של יצחק, ויעקוב, אך לא מסביר כיצד הגיעו לחישוב של ה-210 שנים מתוך פרק זמן זה. הוא רק מציין שלא יכול להיות שזמן זה ארוך מ-350 שנה, אך ללא התייחסות כיצד הגיעו לדיוק של 210 שנים. כנ"ל סדר עולם רבה פרק ג, שפשוט מסיק שזה תואם לחייו של איוב, שחיי באותה תקופה, אך אנחנו יודעים ממסכת בבא בתרא שיש ריבוי דעות לתקופה שבה חיי איוב ולא רק דעה זו. ג. גם חישוב ה-210 לא מסתדר, כי אנחנו יודעים לפי אותם ביאורים שבני ישראל לא התחילו להשתעבד, טרם שנפטרו כל האחים ויעקוב. לפי החישוב שהציג רש"י יעקוב היה בן 130 כשירד למצרים, אך בפועל הוא נפטר בגיל 147, כלומר 17 שנה מאוח יותר, וכן יש להפחית מתוך ה-210 שנים אלו+ השניםש חלפו עד שנפטרו כל האחים. רק לאחריהם התחיל השיעבוד, ורק אחריו התחילה עבודת הפרך. אשמח להסבר יישוב הנתונים ממי שבקיא בכך, תודה מראש עבור כל פועלכם

שלום א. בפרשת לך לך אברהם התבשר שיוולד לו בן. יצחק נולד כאשר אברהם היה בן 100 כפי שנאמר בראשית פרק כא פס' ה': וְאַבְרָהָ֖ם בֶּן־מְאַ֣ת שָׁנָ֑ה בְּהִוָּ֣לֶד ל֔וֹ אֵ֖ת יִצְחָ֥ק בְּנֽוֹ׃ .ב. על פי דברי רשי (ספר שמות פרק יב פס' מ') ברית בין הבתרים היתה כאשר אברהם היה בן 70. למדנו מדבריו שאברהם היה בארץ ישראל, בפעם הראשונה בגיל 70. לאחר מכן אברהם חזר לחרן ושוב נאמר לו הציווי לעלות לארץ ישראל בגיל 75, תחילת פרשת לך לך. ואין מוקדם ומאוחר בתורה. ג. ב"מכילתא" וב"פרקי דרבי אליעזר" (פרק מח) מחשבים חז"ל את ה210 שנים שעם ישראל היה במצרים (ולא את תחילת השעבוד!) כך: יצחק אבינו נולד, כאשר היה אברהם אבינו בן מאה שנים. יעקב נולד, כאשר יצחק אביו היה בן שישים. יעקב אבינו ירד למצרים, כאשר היה בן מאה ושלושים שנה. צירוף השנים עולה לחישוב מאה תשעים שנה. בני ישראל שהו במצרים מעת שיעקב אבינו ירד למצרים יחד עם השבטים, סך מאתים ועשר שנים, עולה החשבון לארבע מאות השנים שנזכרו במעמד ברית בין הבתרים. הסיבה שמחמתה מתחיל חשבון הגלות מעת לידת יצחק מבואר בפרקי דרבי אליעזר (פרק מח), משום שנזכר במעמד ברית בין הבתרים "גר יהיה זרעך", ואצל יצחק אבינו נזכר "כי ביצחק יקרא לך זרע" (בראשית כא, יב). יום טוב