שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • תפילות ראש השנה
קטגוריה משנית
undefined
שאלה
באתר שלכם התפרסם נוסח תפילה לשלום החטופים החיילים והפצועים הכוללת גם אבינו מלכנו מלא . האם ניתן לומר את זה בכל יום, בכל עת, ביחיד או בקבוצת נשים שמתכנסת לתהילים? ולאו דווקא בתוך שחרית אחרי עמידה ? האם יש ימים שאי אפשר לומר את זה?
תשובה
שלום וברכה, ניתן לומר את הנוסח בכל יום, ביחיד ובקבוצות נשים ובכל מצב. לגבי אבינו מלכנו - יש רבנים שמורים בימים אלו לומר אבינו מלכנו במהלך התפילה בשבת. אך מכיון שיש להסתפק אם כעת נכון לומר אבינו מלכנו בשבת, נראה שלא להוסיף ולומר אבינו מלכנו בקבוצות תהלים וכדומה. אם רוצים אפשר להוסיף עוד פרקי תהלים במקום אבינו מלכנו. ובשבת שאומרים תפילה על הפצועים עדיף לומר "שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא". אשריכם. תתקבלנה תפילותיכן ברצון! מקורות והרחבה: לגבי אבינו מלכנו בשבת - נחלקו הפוסקים אם אומרים בשבת תשובה ובראש השנה שחל בשבת, וביום כיפור שחל בשבת (ראה שו"ע תקפד א, רמ"א תריט ג). יש מקום לומר אבינו מלכנו בשבת כעת בזמן המלחמה הנוכחית, כשיש לצערנו חטופים רבים ופצועים. כל רב יחליט בקהילתו מתי לומר. לגבי תפילה על חולים בשבת כתב הרמ"א (רפח י): "מותר לברך החולה המסוכן, בו ביום". וכתב על זה המשנה ברורה (ס"ק כח): "המסוכן בו ביום - אבל מי שאינו מסוכן לא. וכשעושין מי שבירך לחולה שאין בו סכנה אומר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא. ולברך המקשה לילד בודאי מותר דהא בכלל מסוכנת היא וכן היולדת בתוך שבוע ראשון ג"כ נראה דלכו"ע אין להחמיר". לפי זה על הפצועים הנמצאים בסכנה מיידית מתפללים עליהם בשבת כרגיל. ואם אינם נמצאים בסכנה מיידית אומרים: "שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא". לצערנו יש פצועים בסכנה מיידית וגם כאלה שאינם בסכנה מיידית. לכן נראה שעדיף להוסיף "שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא" כדי לכלול את כולם. וכתב בתשובות והנהגות (ח"ד סימן פד): "המנהג לומר במי שברך לחולה ולחולה עצמו "שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא", ושמעתי מפקפקים בזה בחולה שיש בו סכנה, שהרי מותר לזעוק בשבת על חולה שיש בו סכנה, וכן שמעתי מעשה שהיה ביוהכ"פ שחל להיות בשבת והורה רבינו החזו"א זצ"ל להשמיט "שבת היא מלזעוק" שמותר לזעוק בחולה שיש בו סכנה בשבת, ולפי זה בכל חולה שיש בו סכנה יש להשמיט "שבת היא מלזעוק". ולע"ד נראה ש"שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא" היא גופא תפילה, והכוונה שכח קדושת השבת גופא מועיל לרפואה ומתפלל שכן, ולפ"ז יש לומר כן גם בחולה שיש בו סכנה, שאין צריך לזעוק בשבת מפני ששבת גופא היא רפואה וזכות השבת תעמוד לרפואתו, אבל אין הכוונה לומר בנוסח זה שאסור לזעוק על חולה שיש בו סכנה בשבת, רק בזה מעוררים שקדושת השבת יועיל לרפואה". עכ"ל התשובות והנהגות. יש לדון בחידוש של התשובות והנהגות בחולה שיש בו סכנה שראוי לומר "שבת היא מלזעוק", ולכאורה מסתברים דברי החזון איש שיש להתפלל בצורה ישירה על חולה שיש בו סכנה כאשר מתפללים רק על חולה שיש בו סכנה. מכל מקום בענייננו כאשר מתפללים גם על פצועים שאינם בסכנה, נראה שיש לומר "שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא" כדי לכלול את כולם. הערת הג"ר שלמה הירש: "לענ"ד כיון שהרמ"א החמיר אפ' ביוה"כ שחל בשבת שלא לומר אבינו מלכינו למנהג האשכנזים מסתבר שאין לומר בשבת, במיוחד שאף שתפילה בעת צרה היא חיוב, אמירת אבינו מלכינו אינה חיוב. לגבי אמרת שבת היא מלזעוק מסתבר כדבריך (אף שיש מקום לומר שאם מתפלל בבת אחת על כל הפצועים אין כאן הוספת תפילה בשביל אלו שאין בהם סכנה וא"צ לומר שבת וכו' כיון שיש כאלו שיש בהם סכנה, מ"מ אין הכרח בזה, ובפרט שיש סוברים שבכל אופן יש לומר שבת וכו').
לחץ כאן לשליחת שאלה בהמשך לשאלה זו
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il