מה התורה אומרת על אמונה עיוורת בקדוש ברוך הוא שישמור עליהם בזמן סכנה? הכוונה היא האם אדם צריך בכוונה לשים עצמו בסכנה (למשל כשיש אזעקות והוא נשאר בחוץ ולא במרחב מוגן) באמונה שאם הוא צריך ללכת מן העולם אז כך יקרה מה התורה אומרת על זה? האם אדם צריך להתנהג כך באמונה עיוורת ולשים את עצמו בסכנה מתוך מחשבה שאלוקים ישמור עליי במקום לעשות משהו ובאמת להגן על עצמו ולהתרחק מסכנה

שלום. מצוות התורה: ונשמרתם מאד לנפשותיכם! חובה להכנס למרחב מוגן. הקב"ה שומר על מי ששומר על עצמו!