שלום כבוד הרב, אני פונה אליך כי אני מרגיש שאני צריך הכוונה ואין לי למי לפנות. זה קצת ארוך אבל אעריך אם תקרא עד הסוף. אני בן 22 ובשלוש שנים האחרונות אני גנבתי וגזלתי מאנשים ומעסקים כספים וחפצים יקרי ערך שאותם מכרתי והמרתי לכסף. גדלתי בבית דתי, ועם השנים התחלתי להתרחק מהדת. התחלתי לגנוב כיוון ששום דבר לא הולך לי בחיים והכסף הקל פיתה אותי והייתי בטוח שזה מה שיפתור לי את הבעיות בחיים, אבל אני מרגיש ריק מבפנים, אני מרגיש כמו נשמה אבודה בעולם גדול שאין לו שום כיוון בחיים. אין לי ספק שאשב כמה שנות מאסר וזה בהחלט יגיע לי. אני רוצה את מחילתם של האנשים מהם גזלתי וגנבתי אבל אני לא יודע מאיפה להתחיל בכלל שהרשימה כל כך ארוכה. אשמח לשמוע ממך ואני מתנצל על הסיפור הארוך והמייגע????

שלום רב לשואל היקר. אשריך שאתה רוצה לפתוח דף חדש ולתקן את מעשיך, אתה כבר נמצא בדרך הנכונה לזכות לתשובה שלימה בע"ה. זכור, אין דבר העומד בפני התשובה ועליך להאמין בכוחה של תשובה לשוב ולהתנקות באמת. לגבי הגניבות: א. אם החפץ הגזול עדיין קיים, צריך להחזיר אותו לבעליו. ב. אם אתה מתבייש להחזיר את החפץ/כסף, אתה יכול להחזיר לבעלים במקום שמור, אף ללא ידיעת הבעלים. ג. בנוסף להשבת הגזלה צריך לדעת שאם גרמת צער לנגזל צריך לבקש ממנו מחילה. ד. אם אינך יודע למי להחזיר כגון שאינך זוכר או שאינך מוצא אותם. אל תתייאש, רבותינו ז"ל סללו לנו דרך גם במציאות זו, והיא לעשות בסכום הגזול, צורכי רבים (ראה דוג' למטה), וע"י שעושים צדקה שמועילה לרבים, אז הקב"ה מגלגל שגם הנגזלים יהנו מכך. ומכאן ואילך תשמח ותתקדם הלאה, ותהיה בטוח שתשובתך התקבלה. הרחבה: לגבי השבת חפץ גנוב או גזול, ראה שו"ע (חו"מ סי' שנ"ה סע' א') ואחרונים שם, וכיון שמדובר במוסד ציבורי והם לא ידעו על הגניבה, ניתן להחזיר את הגניבה למקומה אפילו שלא בידיעת הבעלים, ועיין אגרות משה (חו"מ פ"ח). וזהו הפיתרון למי שמתבייש להחזיר את החפץ, והוא הדין לגבי החזרת כסף, שניתן להבליע את הכסף בחשבון משא ומתן עמו או להחזיר לחשבון שלו וכיוצא בזה, ואף ניתן לעשות כן על ידי שליח (עיין פתחי חושן גניבה ד' ו', והערה כ"ב). מבואר בשו"ע (חו"מ גזילה סי' שס"ו סע' ב') שדרך התשובה במציאות זו היא לעשות בכסף צרכי רבים, וז"ל המחבר : "הרועים והגבאים והמוכסים, תשובתן קשה מפני שגזלו את הרבים ואין יודעים למי יחזירו, לפיכך יעשו בו צרכי רבים, כגון בורות שיחין ומערות". וידועים דברי ערוה"ש (סי' תר"ו ג') וז"ל: "כשיעשה צורכי רבים יסבב ה' שכל אחד מהנגזלים או מיורשיהם יהנה כפי ערך גזילתו ושימחלו לו, והבא להיטהר מסייעין אותו מן השמים". וכתבו הפוסקים שהדרך המומלצת לעשיית צרכי רבים היא ע"י תרומה של ספרי קודש לבתי כנסיות ובתי מדרשות (או לדוג' לתרום סידורים או חומשים בכותל המערבי אם אכן יש צורך כזה) , ויש מי שכתב לתת את הספרים בעילום שם ולא בתורת צדקה כדי שלא יחזיקו לו טובה על כך. כמובן שכל עשיית צרכי רבים היא טובה וכפי שאמרו חז"ל ביחס לתיקון הדרכים, אולם בימנו שיש ממונים שאחראיים על כל אלו, כדאי לעשות צרכי רבים מעין מה שכתבנו לעיל או לתת תרומה לארגוני חסד שיש להם השפעה על כל הציבור וכדו'. נחתום עם דברי מרן הראי"ה קוק זצ"ל המחזקים עד למאד בנידון שלנו (אורות התשובה י"ג ט'): "אל יבהל אדם מפני המניעות שיש לו על התשובה. ואפילו אם התשובה קשה לו, מפני דברים שבין אדם לחברו, ואפילו הוא יודע בדעתו שאינו יוצא ידי חובתו, ומתוך איזו רפיונות איננו יכול לתקן את העניינים שבינו ובין חבריו, אל יניח בלבבו שום חלישות דעת הגורמת להקטין יקרת ערכה של התשובה. ואין ספק, שמתוך השלמה בכל מה שאין לו מניעות, יזכהו ה' יתברך לתקן בכי טוב גם את כל הדברים שיש לו עליהם מניעות גדולות שאי אפשר לו לנצחן". בברכה נאמנה,