להלן המקרה , ראובן ושמעון גרים בבניין דו קומתי, ראובן גר בקומת קרקע ושמעון בקומה ראשונה . שמעון בנה קומה נוספת מעל לקומה הראשונה ולכן העתיק את דוד המים החמים של ראובן לגג של הקומה השנייה וכן האריך את צינור המים החמים של ראובן שעובר בקיר החיצוני של הבניין עד לגג. כעת יש על הגג דוד שמש של ראובן שממנו יורדים מים חמים באמצעות צינור העובר בתוך הקיר החיצוני של הקומה הראשונה והשנייה אל דירתו. לימים טוען שמעון שיש נזילה מצינור המים של ראובן בקיר שבין הקומה הראשונה והשנייה . יצויין שהנזילה נובעת מהחיבור של הצינור בין הקומה הראשונה והשנייה שעשה שמעון (כדי להאריכו עד לגג) והיא עדיין באחריות של שמעון שביצע את הארכת הצינור. ראובן שלא ידע שיש אחריות של שמעון , הזמין אינסטלטור מטעמו שהתקין צינור עוקף מחוץ לבניין מהדוד לתוך קיר ביתו שבקומת קרקע כדי שיהיה מים חמים וכך זה נשאר כשנה וחצי עד שראובן מכר את ביתו. יצחק שקנה את ביתו של ראובן ביקש לחזור ולהשתמש בזכות להעביר מים בצינור שבתוך הקיר (שנשאר שלם וללא שימוש) משום שצינור החיצוני מכוער ובולט. שמעון מבקש למנוע מיצחק להעביר מים בצינור משום שלטענתו : 1. יש לו חזקת תשמישין בקירות החיצוניים של הקומה השנייה והשלישית ולכן לא מעוניין שיצחק יעביר בצינור מים. 2. ראובן שהתקין והשתמש בצינור עוקף הראה בזאת שמחל לשמעון על זכות השימוש שהייתה לו וזכות זו היא בר מחילה ואין צורך בקניין כלשהו. השאלה : 1. האם שמעון יכול לעכב מיצחק להשתמש בצינור (מהטענות שהזכיר) או שליצחק יש זכות לחזור ולהשתמש בצינור שכבר נמצא בקיר החיצוני ללא שימוש כלשהו. יצויין שיצחק מוכן לתקן את הצינור במידת הצורך על חשבונו ובלבד שיוכל להשתמש בו. 2. האם יש כאן גדר שותפין בקירות החיצוניים של הקומה השנייה והשלישית שיש לכך התייחסות אחרת מבחינת חזקה? אודה אם אפשר להתייחס ל-2 טענותיו של שמעון וכן לשאלות ולהביא סימוכין מהפסיקה (חושן משפט וכו) ככל שניתן. ראוי לציין שהמקרה אמיתי , רק השמות שונו מטעמי צנעת הפרט. תזכו למצוות!

שלום וברכה מצד האמת. דווקא בגלל שהמקרה אמיתי יש איסור לענות תשובה לשאלה זאת שכן יש על הדיין חובה לשמוע את שני הצדדים כפי שכתוב בתורה: "שמוע בין אחיכם". בנוסף לכך יש כאן חשש של "מתעבר על ריב לא לו" וכן לימוד של טענות שאסור לבית דין ללמד לטעון טענות אף שהם נכונות (יעויין בדברי השולחן ערוך חו"מ סימן סימן יז וברמ"א שם בסוף הסימן). אמנם תורה היא, וללמוד וללמד אנו צריכים ואכן יש בדברי חכמים היקף ועומק גדול בדינים אלו לכן פטור בלא כלום אי אפשר. יש לשני הצדדים לגשת להתדיין בפני בית דין לדיני ממונות או בוררות בפני תלמיד חכם המבין ועוסק בדינים אלו, ולהוציא אמת לאמיתה. עדיף מכך לגשר בין הצדדים ולהגיע לפשרה ועמק השווה - והאמת והשלום אהבו. לגוף הסוגיה: א. יש מושג בהלכה של חזקת תשמישין. אדם שמשתמש בממון/חצר חבירו ו"קונה" לעצמו רשות לעשות זאת. ב. יש אומרים שמספיק שהאדם ישתמש פעם אחת בפני בעל החצר והוא לא ימחה בו. יש אומרים שצריך חזקת תשמיש של שלש שנים וגם טענה (קרי הוכחת קניה או קבלת רשות לשימוש זה) ג. כשם שיש חזקת שימוש כך יש גם הסרת חזקה. ד. לא כל אי שימוש נחשב הסרת חזקה ה. כשיש חזקה בתשמיש באופן עקרוני שינוי באופן התשמיש לא מהווה הסרת חזקה ו. יש לעיין מה נחשב חזקה לתשמיש ומה נחשב אופן השימוש ז. יש להבין מה המציאות של "בניין דו קומתי" האם זה מוגדר כבניין מגורים משותף או שני בתים סמוכים זה על גבי זה. ח. יש לבדוק מה מנהג המדינה בכל הנושאים הנ"ל לאור הגדרת המציאות בסעיף ז' כאמור אין בכך שום פסק והוראה הלכתית . מומלץ מאוד לגשת לבירור. המקורות נמצאים סביב דברי השולחן ערוך חושן המשפט בסימן קנ"ג (בעיקר סעיפים א-ז) וקנ"ד