האם לפי ההלכה יש להשאיר מקום פנוי בשולחן שאין בו מאכלים, או להשאיר מאכלים שלא אוכלים זכר לחורבן?

שלום וברכה, כתב השולחן ערוך (תקס ב): "התקינו שהעורך שולחן לעשות סעודה לאורחים, מחסר ממנו מעט ומניח מקום פנוי בלא קערה מן הקערות הראויות לתת שם". אך היום לא נוהגים לעשות דברים אלו זכר לחורבן (ראה ביאור הלכה שם). כתב ערוך השולחן שהטעם הוא "ועכשיו אין אנו יודעין מזה וקשה הציור לפנינו מהו המקום הפנוי". הרחבה: כתב המשנה ברורה (ס"ק ה) בשם המור וקציעה, שבסעודת שבת ויום טוב לא יחסר שום דבר. וכתב בביאור הלכה (שם): "וצ"ע שכל זה אין נוהגין כלל [ח"א]". כף החיים (ס"ק יח) הסביר שבזמניהם היה ניכר שהחסיר תבשיל זכר לחורבן אבל כיום שאין סדר לאכילה לא ניכר שהחסיר משהו. אך כתב שבכל זאת יש להניח מקום פנוי בשולחן בלי קערות. ובשבט הלוי (ח"י פה) כתב שכל הדין לשייר מאכל לא נאמר בסעודות רגילות של חול ושל שבת, אלא בסעודות גדולות עם הרבה אורחים שמביאים הרבה תבשילים ובכל זאת משייר דבר מועט זכר לחורבן. וסיים: "וע"כ נלענ"ד, דאין להמציא עוד חומרות כגון מה שנסתפקתם בענין מקומות הרבה על שולחן גדול, ויסוד ההלכה בזה לעשות היכר ניכר שאינו שוכח כי ערבה כל שמחה, או בחסרון תבשיל, או בחסרון קערה במקומה הרגיל". מה שכתב שבט הלוי שאין זה אלא בסעודות גדולות נראה שהמשנה ברורה לא למד כן (כך עולה מסתימת המ"ב, וגם מכך שכתב שבשבת ויום טוב לא צריך משמע שבשאר השבוע צריך). וערוך השולחן אורח חיים (סע' ו) כתב: "ועכשיו אין אנו יודעין מזה וקשה הציור לפנינו מהו המקום הפנוי". משמע שלדעתו ניתן לסמוך על המנהג ואין צורך לנהוג כלל בהלכות אלו. כמדומה שכך המנהג.