האם יש בעיה שאישה תגיד דבר תורה בבית הכנסת בשבת בפני ציבור המתפללים? אשמח למקורות הלכתיים

שלום וברכה, לפי ההלכה אין לאשה לומר דבר תורה בבית הכנסת בפני ציבור המתפללים (עפ"י קידושין ע., אגרות משה או"ח ח"ד לו, שבט הלוי ח"ג יד, משנה הלכות ח"ה ריח). הרחבה: במסכת קידושין (ע.) מבואר שאסור לשאול בשלום אשה ואם שואל עובר על "קול באשה ערווה". וביאר הרשב"א (ברכות כד.) שלא כל דיבור של אשה יש בו קול באשה ערווה אלא רק דיבור של קירוב הדעת. וז"ל: "ואסור לשמוע אפי' קול דבורה כדאמרינן בקדושין [ע' א'] לישדר מר שלמא לילתא אמר ליה הכי אמר שמואל קול באשה ערוה, ואלא מיהו נראה דדוקא קול של שאלת שלום או בהשבת שלום כי התם דאיכא קרוב הדעת". ראה גם בן יהוידע (קידושין ע.) שביאר באריכות כעין זה. לגבי שיחה של אשה בפני גברים כתב בשבט הלוי (שם): "מכל מקום בנאומים, בפרט שלא בעניני מצוה, כיון דבמשך נאומה דרכה להנעים קולה ולהחניף השומעים כידוע, לכאורה הצדק עם כ"ת דלא גרע מהשבת שלום בעלמא דאסור". דברי שבט הלוי הם חידוש, ששמיעת נאום של אשה אסורה מן הדין מצד קול באשה ערווה. בדברי הרשב"א והבן איש חי הנ"ל למדנו שאסרו רק דיבור של קירבה או זמר. חידוש לומר ששיחה של אשה זה נחשב קול זמר או קירבה. בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ה סי' יב) נשאל אם מותר לאשה לומר שיעור בפני גברים, והתיר רק בבית פרטי ורק אם תשב ולא תעמוד ורק באקראי. וז"ל: "שאלת אם מותר להניח לאשה להגיד שיעור, בבית כנסת או בית מדרש שלא בשעת התפילה. כגון שבליל שבת נהוג שאיזה בעל הבית נותן שיעור בבית המדרש בפרשת השבוע ובאים לשמוע אנשים ונשים, אם מותרת אשה ליתן השיעור. ונראה שעצם מה שיושבים השומעים בתערובות הוא חיסרון גדול, אבל לא אכנס לדון בנידון זה למעשה. ועצם הגדת השיעור על ידי אשה מותר, אם הוא באקראי בלבד. וצריך להזהירה שתשב בדווקא בעת אמירת השיעור, שיהיה באופן צנוע יותר. כמו כן יש לעשות זאת בבית פרטי דווקא, ולא בבית כנסת או בית מדרש". עכ"ל. ובשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ד סי' לו) כתב לגבי בת מצוה, שניתן לעשות קידוש והנערה שחוגגת בת מצוה יכולה לומר כמה מילים מול הקהל בשולחן הקידוש. וז"ל: "אבל לעשות קידוש בביהכ"נ שנוהגין ברוב בתי כנסיות דמדינה זו לעשות בכל שמחה שיש להאדם לא גרעה שמחה זו משאר שמחות שעושין ורשאה גם לומר איזה מלים לכבוד שמחתה, וזה מסתבר שיסגי להתועלת שסובר כתר"ה שיש בזה אבל לא תאמר על הבימה אלא אצל השלחן שעושין הקידוש שם". ובשו"ת משנה הלכות (ח"ה סי' ריח) האריך בשאלה אם מותר לשמוע אשה נואמת, וסיים: "שוב ראיתי מש"כ ידיד נפשי הגאון הישיש ר' ישראל וולץ שליט"א בהנשר שנת תרצ"ד דס"ד ע"א והובא באוצה"פ א"ע סי' כ"א אות ג' דבפתח שער שו"ת מהרש"ל כתב שהרבנית מרים בת הגאון מהר"ש שפירא תפסה ישיבה כמה שנים וישבה מפנים לוילון ואמרה הלכה לפני בחורים מופלגים ובלקט יושר ח"ב עמוד ל"ז כתב שכלתו של התה"ד מרת רעדיל למדה לפני זקן אחד בבית הגאון בעל תה"ד ע"ש דמינה רצה לומר דבתורה ותפלה בעלמא ליכא משום קול בא"ע ולפמ"ש מברוריא משמע דגם בזה רק בדרך אקראי והרבנית מרים לפי שלא למדה רק שדרשה בעצמה והבחורים למדו מחוץ הוילון ממילא הי' נראה כשונמית שמודה בה הס"ח ודו"ק. ומיהו אף כי להלכה לפענ"ד ליכא איסור מדינא לשמוע רק לדברי נואמה אבל מ"מ מידי ריחוק מן הכיעור לא יצא ובפרט אם הוא נהנה מקול דבורה א"כ איכא אז איסור ג"כ ומאן יכול להבחין בזה ועיין חיי"א כלל ד' ס"ח דאע"ג דקול דבור לא הוה ערוה אפ"ה אסור לכוין ליהנות מדבורה שהרי אפילו בבגדיה אסור להסתכל וליהנות ובר מן דין פשוט דאם יושב ומאזין לנאום אשה א"א שגם לא יעבור אל הסתכלות בה שכך הוא דרך בנ"א שמסתכל בהנואם להבין יותר או לראות התנועות שלו ולראות תנועות האשה בעצמה הם איסור לפני עצמו כמבואר בשו"ת הרדב"ז סי' תש"ע דאסור לילך אפילו אחורי אשתו משום הרהור ובאשתו נמי איכא הרהור על ידי הילוכה ותנועותיה יבא לידי הרהור הנה מבואר דע"י תנועת אשה נתעורר ההרהור וא"כ הכ"נ כיון דאשה שנואמת א"א שלא תעשה כל מיני תנועות וזה כבר בא בענין ההסתכלות ולכן לפענ"ד ודאי דיש ליזהר לאיש מלשמוע נשים נואמות אי משום קול שלא יכוין ליהנות אי משום תנועותיה". ובמעין אומר (חלק יב עמ' קפח) נשאל הגר"ע יוסף: "האם מותר לאשה לומר דברי תורה בנוכחות גברים בסעודת הודיה שעורכת מידי שנה? תשובה: מותר". עוד נשאל (שם): "עושים מסיבת בת מצוה לביתם באולם עם הפרדה מלאה. ושאלו אם אפשר שהילדה בת המצוה תדרוש? תשובה: אין הדבר ראוי". עוד נשאל (שם, עמ' קצא): "מערוץ קודש בנתניה שאלו אם אפשר להעלות בעלות תשובה שתספרנה איך חזרו בתשובה? תשובה: לא כדאי. אין הדבר צנוע שאשה תדבר כך ברבים". העולה מדברי הגר"ע יוסף, שאין איסור ממש שאשה תדבר בפני גברים מדין קול באשה ערוה (שלא כדעת שבט הלוי), אלא שהדבר לא צנוע ולא ראוי (כעין דעת האגרות משה והמשנה הלכות). דברי הגר"ד ליאור מובאים בתשובה הקודמת. הגר"י אריאל (אתר ישיבה) כתב על עניין זה: "אין מקום לדבר תורה של נשים באמצע התפילה גם אם הן לבושות בצניעות, קל וחומר כאשר לבושן והופעתן אינה צנועה. זהו חילול הקודש, חפש לך בית כנסת אחר". ועוד ציין הגר"י אריאל שפרופ' נחמה לייבוביץ' סירבה בתוקף להרצות בבית הכנסת. ואחד שנקלע למניין שבו האשה מדברת אחרי התפילה ושאל אם יש עליו חיוב לצאת, הציע הגר"י אריאל: "אתה יכול לצאת לפני סוף התפילה (כגון לשירותים) כדי שמחאתך לא תיראה שקופה מדי".