שלום וברכה. 1. האם ניתן למסור מודעה וגילוי דעת על נושאים שונים בענייני תפילה, ברכות ומצוות כפי שנהוג למסור מודעה בענייני נדרים ? 2. האם הרב יכול בבקשה לפרט מסירת מודעה וגילוי דעת וקבלות שנכון לומר בכל יום.

שלום רב לשואל היקר ! 1. אכן בספרי האחרונים ובסידורי התפילה, ניתן למצוא גילוי דעת ומסירת מודעה בעניינים שונים הנוגעים לעבודת ה' של האדם. ניתן לאומרם בכל בוקר לפני התפילה או אחריה עבור כוונת שמות ה', התפילות והמצוות. וכבר כתבו האחרונים בחשיבות אמירת 'לשם יחוד' לפני עשיית מצווה. 2. אכתוב לקמן מספר מודעות וגילוי דעת כפי המובא בחלק מהסידורים לאומרם בכל בוקר, אולם אין אמירות אלו פוטרות את האדם מלכוון בתפילה וברכות או לקיים את אותה המצוה כראוי וכל שכן אם הוא עובר על מודעות וגילויי דעת אלו במזיד, הן לא יתפסו. חשוב להוסיף, כדאי להתייעץ עם ת"ח שינחה אותו מה מתאים עבורו לומר בכל יום: א. הריני מכוין מעתה על כל פרט ופרט ממעשי ודיבורי ומחשבותי לשם יחוד קוב"ה ושכינתיה בשם כל ישראל, ולעשות נחת רוח לבורא יתברך שמו. ב. והריני מכוין מעתה בכל פעם שאזכיר שם הויה הקדוש, כוונתי שהוא בכתיבתו היה הוה ויהיה ומהוה הכל ונמצא קיים, ובקריאתו אדנות כוונתי שהוא אדון הכל, וכשאזכיר שם אלוקים לכל נטיותיו כוונתי היא שהוא תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם עילת העילות וסיבת הסיבות המשגיח עלינו בפרטות. ג. וכל אמן שאענה יהיה כאילו כוונתי כפי ענין הברכה והענין שאענה עליהם, שזה אמת, ואני מאמין בזה, והלואי שיהיה כן בימינו לעינינו ושהוא מבורך ויתברך עוד ושהוא אל מלך נאמן. ד. הריני מקבל עלי מצות ואהבת לרעך כמוך, והריני אוהב את כל אחד מבני ישראל כנפשי ומאודי. ה. הריני מקבל עלי בלי נדר לשמור פי ולשוני מדברים בטלים רכילות וליצנות ולשון הרע ומכל חלקי דבורים האסורים ותסייעני בזה ושיהיה כל זה לכפרת עוונתי וחטאי ופשעי. ו. והריני מגלה דעתי שכל הנהגה טובה, מנהג טוב, גדר, חומרא, פרישות שאנהג בין שאנהג פעם אחת ודעתי תהיה לנהוג כן תמיד ובין שאנהג שלשה פעמים וכן כל דבר מצוה או סרך מצוה שאומר או אחשוב, לקיים או לא לעשות, וכן כל דבור ומחשבה לצדקה, שהכל יהיה בלי נדר ובלי קבלה מתי שארצה אקיים ומתי שלא ארצה לא אקיים. ז. והריני מגלה דעתי ורצוני לפני הקב"ה בלב שלם ובנפש חפצה לבטל ביטול גמור ושלם כדין וכהלכה. כל מחשבה זרה פגומה ופסולה ואסורה וכל מחשבה שיש בה כפרנות חס ושלום. וכל הרהור של יוהרא ושמץ גאוה ופניה שאינה טובה. וכל מין כעס וזעם והקפדה. אם יעלו בלבי ומוחי בכל עת ועת. והריני מתנה עליהם שיהיו כולם בטלים ומבוטלים. ח. הריני מקבל עלי בלי נדר עול תורה. ט. הריני מקבל עלי בלי נדר מצות התשובה. מקורות: ראשית כל נקדים שאין באמור לעיל חיוב אלא הנהגה טובה מפי ספרים וסופרים. בכל האמור הסתמכנו בעיקר על הקונטרס הנפלא 'תנאים טובים' של הגר"ש דבליצקי זצ"ל וכיון שעשינו שינויים ויש תנאים שקיצרנו אותם, הרוצה להרחיב יעיין שם. לגבי אמירת התנאים לפני ברכות התורה, בסידור דעת קדושים, כתב לומר זאת לפני ברכת התורה. אך לדעת הגר"א שאפילו הרהור בד"ת אסור לפני ברכות התורה, לכן עדיף לומר כל זה לאחר ברכות התורה (הקדמה לס' תנאים טובים). א. מקור לאמירה זו בסידור דעת קדושים להגה"ק מבוטשאטש זצ"ל בהקדמה לתיקון חצות, ומשם הועתק להרבה ספרים וסידורים. לגבי ה'לשם יחוד', מקור הדברים בכתבי האריז"ל (שער רוה"ק יב:, פרי עץ חיים שער הזמירות פרק ה'). ואף שהנודע ביהודה (מ"ק יו"ד צ"ג) סבר דאין לומר לשם יחוד, מכל מקום מסתבר שאמר כן מחשש שאם יתרגלו בכך, גם אמירה זו תהפך למצות אנשים מלומדה ויאמרו אותה כצפצוץ הזרזיר, אבל לומר פעם אחת בבוקר ושזה יחול על הכל, גם הנוב"י יודה בזה. ומ"מ הכרעת האחרונים כדברי קודשו של רבנו האריז"ל, ואף שהם כתבו לומר לפני כל דבר ודבר בפרטות, מ"מ תפסת מרובה לא תפסת (תנאים טובים עמ' ז'). ומה שכתוב בהמשך 'לעשות נחת רוח לבורא', מקורו בדברי הצעטיל קטן לרבי אלימלך מליז'אנסק זי"ע (הובא בתנאים טובים שם עמ' ט'). ב. הראשון שכתב תנאי זה, גם כן מיסודו של הדעת קדושים בסידורו (תפילה לדוד בראש הסידור אות כ"א) והוא ע"פ המבואר בדברי מרן השו"ע (או"ח סי' ה' סע' א'), אמנם בתנאי שם הוא הגביל את התנאי עד למחר בעת הזאת (עיין בתנאים טובים עמ' י' שהוסיף עוד עניניים כגון כוונת השילוב וה' בהיכל קודש) וכתב שהוא השמיט הגבלה זאת, כיון שאם ישכח מחר לומר או יאנס, התנאי של אתמול לא יחול על מחר, ולכן עדיף לא להגביל, הרי ממילא התנאי יחול מכאן ולהבא מבלי שום הגבלת זמן, ומה שאומרים תנאי זה בכל יום, הוא רק לחיזוק יתר של כל העניין (עי' יו"ד סי' רי"א סע' א', ותנאים טובים שם). ג. מקורו ע"פ האורחות חיים (כתר ראש אות כ"ה), וראה בשו"ע (סי' קכ"ד סע' ו') שיכוון בלבו אמת היא הברכה שבירך המברך ואני מאמין בזה. ובמ"ב שם (סקכ"ה) משמע שבברכה צריך לכוין ג"כ הלואי שיהיה כן ויהי רצון שיקויים דבר זה. ולגבי החילוקים בכוונת האמנים ראה בכה"ח (סי' ה' אות י"ד), וכיון שקשה לכוון בכל אמן את הכוונות הנצרכות לו, ראוי לומר אמירה זו ולהתנות גם על זה (תנאים טובים עמ' י"ט). ד. מופיע בחלק מהסידורים לפני פרשת העקדה. ומובא בכתבי האריז"ל (שעה"כ א:) לקבל עליו מצוה זו קודם שיסדר תפילתו מפרשת העקדה ואילך, ויכון לאהוב כל אחד מבני ישראל כנפשו ועי"ז תעלה תפילתו כלולה מכל תפילות ישראל ותוכל לעלות למעלה לעשות פרי. ע"כ. ובספר חמדת הימים (ח"ד דף כח ע"ד) כתב וז"ל: "ומטעם זה קיימו וקבלו הראשונים קודם כל תפלתם לבטא בשפתיים וכו'. ובקיצור כוונת לרמח"ל (ע' ו') כתב גם כן שצריך לומר בפה הריני מקבל עלי מצוה זו. יש לציין שבסידור היעב"ץ כתב לקבל עליו מצוה זו, במחשבה. והוסיף: "ונכון הדבר ליראי ה' ולחושבי שמו אך לא כל הרוצה ליטול את השם יטול, כי מי שאינו ראוי לכך ולא בר הכי הוא מיחזי כיוהרא". אולם המנהג הרווח וכפי שמובא בסידורים רבים, לומר קבלה זו בפה ולפני העקידה. והרוצה לחוש לדברי היעב"ץ נראה שדי בכך שיאמר את הדברים בלחישה באופן שהסובבים אותו לא ישמעו מה הוא מוציא מפיו ובכך לא יהיה חשש ליוהרא. ובספרי החסידות האריכו בחשיבות קבלה זו. ה. מקור קבלה זו, בסידור אור הישר קוידינוב (סדר היום לאדמו"ר הזקן מקוידינוב אות ג'), וחשוב מאד לקבל קבלה זו ובכך יזכור בכל יום לשמור על פיו. והסיום שיהיה לכפרת וכו', כך כתב בס' תנאים טובים (עמ' כ"ו) על פי מש"כ הגר"א באיגרתו וז"ל: "וכל רגע ורגע שאדם חוסם פיו זוכה בשבילו לאור הגנוז שאין מלאך ובריה יכולין לשער וכו' ובזה יכופר לו כל עוון וניצול משאולת תחתית". וכבר האריך מרן הח"ח בענייני שמירת הלשון וחומרת הדברים מהתורה ומדרבנן. ו. ראה פלא יועץ ערך נדרים. וז"ל מעשה רב החדש (הנהגות בעל הפרדס זצ"ל אות י"ג): "ונכתב אצלי בסידור תפילות שלי, תיכף אחרי תפלת שחרית כל יום, כל מה שאעשה ואחשוב יהיה הכל בלי נדר כלל, ואף אם אשכח להתנות בשעת מעשה יהיה כאילו אמרתי". וכתב הב"י (או"ח סו"ס קס"א) בעיין שיעור עד היכן ליטול היד, וז"ל: "ונכון להתנות ולומר שאינו מקבל עליו דבר זה בתורת חובה אלא בתורת רשות, כדי שאם איזה פעם לא יזדמנו לו כל כך מים, לא יצטרך להחמיר כמנהגו, וכן ראוי להתנות בכל דבר שאדם רוצה להחמיר על עצמו". וכ"כ מרן בשו"ע (יו"ד סי' רי"ד סע' א'). ז. כן כתב מרן הבא"ח בספרו עוד יוסף חי. והובא בחלק מסידורי עדות המזרח. וזוהי חלק ממודעה וגילוי דעת הכתובים שם באריכות. ושם המודעה מתחילה ב"הנה אנכי מאמין באמונה שלמה וגמורה כי ה' אלוקינו הוא עילת על העילות וכו', וממשיך לקבלת עול מלכות שמיים ב"שמע ישראל" ואחרי כן מובאת המודעה שכתבנו לעיל באות ז. והמודעה ממשיכה באריכות במשפטים המבטלים בביטול גמור את אותם מחשבות זרות והרהורים וכו', ביטול המועיל ביותר לדעת חז"ל בתנאי מקח וממכר, שבועות ונדרים וכדין ביטול חמץ, ובסוף המודעה מובאת "הודאה גמורה ושלמה" שכל עבדותנו בתורה ומצוות לעשות רצון ה' בלב שלם ובנפש חפצה, עיין שם. ואף שיחידי סגולה נוהגים לומר ביטול זה בכל בוקר, מכל מקום רבים נוהגים נוסח מעין זה בערב ר"ה ויו"כ. וכפי המופיע במחזורים, נוסח התרת קללות שנהגו לומר בירושלים קודם ר"ה ויו"כ, ושם ניתן למצוא מסירת מודעה וגילוי דעת שכל מחשבה דיבור או מעשה שהם ח"ו נגד רצון ה' יהיו בטלים ומבוטלים. ויש קהילות שנהגו לעשות התרת נדרים בכל יום שישי, אמנם שם הנוסח קצר ואינו ארוך כפי שנהגו לומר קודם ר"ה. והראה לי חבר דוג' למסירת מודעה מיוחדת (בחוברת 'שמחת חיים' של הרב ארוש הי"ו) שנלקחה מתוך מסירת מודעה של הבן איש חי הנ''ל, והותאמה אישית ושם הוא סיגנן את מסירת המודעה לענייני אמונה וביטחון ואהבת ה' בשפה יותר עכשווית. ובפשטות נראה מדברי הפוסקים שתועיל מסירת מודעה לכל השנה ואף לכל החיים, ולכן אם אדם רוצה להוסיף קבלה טובה על עצמו או למסור מודעה ולהוסיף בקשות משלו, ודאי שהוא יכול לעשות כן. ח. כן מובא בהנהגות פרטיות מהגר"א (ספר הצריז"ס דף ק"י): "תיכף כשישכים ממטתו לומר בלב שלם ובשמחה, הריני מקבל עלי עול תורה היום". והעיד בשמו תלמידו הגדול הגר"ח מוולאז'ין זצ"ל (אורחות חיים כתר ראש אות ע"א): "אמר רבינו דבר מנוסה כשישכים אדם בבוקר ויקבל עליו ביום ההוא עול תורה באמת ובלב תמים היינו שיגמור בלבו שלא ישמע לשום דבר ולא יבטלנו שום טרדא, אז יסורו ממנו הביטולים ובוודאי יצליח ביום ההוא בתורה". ט. וידועים דברי חז"ל (שבת קנג.): "תנן התם, רבי אליעזר אומר: שוב יום אחד לפני מיתתך. שאלו תלמידיו את רבי אליעזר: וכי אדם יודע איזהו יום ימות? - אמר להן: וכל שכן, ישוב היום שמא ימות למחר, ונמצא כל ימיו בתשובה. ואף שלמה אמר בחכמתו: 'בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר'". ראה בספר תנאים טובים (עמ' ל"א) שציין תנאי זה והרחיב בנחיצות העניין והביא לכך מקורות רבים. בברכה נאמנה,