שלום כבוד הרב. האמת, אני ממש מבולבלת. אני לא מבינה מה היחס האמיתי שהתורה מבקשת לתת לחיצוניות של האישה. מצד אחד אני שומעת הרבה - "התורה מבקשת שתהיי יפה אך בצורה שמכבדת אותך" (או משהו בסגנון) מצד שני, בפועל, אני לא רואה שום ביטוי לרצון של התורה לכך שאישה תטפח את עצמה (אולי רק בשביל בעלה). הלכות צניעות די מונעות מהאישה להיות יפה, ואין לי שאלה מהותית על עצם העניין (גם אם קשה לי עם זה) אלא אני רוצה להבין באמת לאן התורה חותרת ושואפת. דוגמא קצת קיצונית לכך - נשות השאלים. אני יודעת שמתנגדים לכך, בעיקר משום שזה קיצוני ולא נורמלי וכו אבל הלכות צניעות באופן כללי לא בהכרח מובנות וטבעיות אלא נראה ששואפות לחברה יותר צנועה וסגורה והשאלה שלי - איפה עובר הגבול? נכון שלהיות עם שאל נראה לי מוגזם לחלוטין אבל גם סנטימטר פה או שם לפעמים מרגיש לי מוגזם. אני עושה את זה כי כך רצון ד' אבל לא מבינה איפה עובר הגבול. דבר נוסף, אשמח לדעת לגבי שיער פזור - האם אסור ללכת עם שיער פזור, האם מאורך מסוים, האם זה משתנה כשהסביבה נוהגת בצורה מסויימת וכו. תודה רבה!

שלום וברכה. שאלת שאלה גדולה שקשה לענות עליה באופן מקיף כאן. אז אנסה לענות בתמציתיות. ואם תרצי הרחבה יש לי פודקאסט ''טועמות כי טוב'' ושם יש פרק על צניעות. היופי הוא גילוי אלוקי. אלוקים ברא עולם יפה. שלם. מעורר התפעלות. יופי נובע מבפנים, מהעומק, החוצה. למרות שהחברה המערבית מאוד מודדת ומחצינה יופי, לא מעט אנשים שמוגדרים יפים, הם לא ממש כאלה בגלל שהיופי שלהם חיצוני. לא קורן מבפנים. וכן הפוך. להצניע את היופי זה לא לשלול אותו או להזניח אותו אלא להקרין אותו מבפנים. הלכות צניעות לא נקבעו בהתאם לאופנה או לאיזה הבנה אנושית. ואפשר להבין שאת לא ממש נבינה את הגבולות שלהם. זה באופן כללי נכון בלא מעט הלכות, שקשה להבין למה הגבול הוא כמו שנקבע. למה שלא תדליקי נרות שבת מתי שתרגישי שאת האוירה של שבת, לדוגמא? יש בוודאי הגיון פנימי, תורני, בקביעת ההלכה ואת יכולה לנסות ללמוד בשיעורים או בספרים שמרחיבים בנושא. לגבי שיער פזור אני לא בקיאה בהלכה. אני מציעה לך לשאול פוסק. בברכה נעמי