שלום הרב, לפי הרמב"ן שיש מצות עשה של ישוב הארץ שנאמר והורשתם את הארץ וישבתם בה. כנראה לכאורה שאין אף אחד שתולה את זה בחלוקת הארץ לשבטים. אבל לכאורה מהמשך הפסוקים נראה שהמצוה זה ירושת הארץ דרך הנחלת הארץ, ואם כן, היה לכאורה מסתבר שמקיימים את המצוה רק כאשר כל אחד יושב במקומו כפי השבט והגורל. האם יש התייחסות לטיעון כזה? תודה רבה

לשואל שלום, מצאתי בענין זה בספר "דעת סופרים", שכתב שדעת הרמב"ן היא, שהציווי בפסוק נג הוא ציווי שונה מפסוק נב (במדבר פרק לג), אף כי הוא כלול בו. פסוק נב מצווה על הדור הכובש לגרש את הגויים היושבים בארץ, ופסוק נג מצווה לדורות את עם ישראל שיחזיק וישב בארץ. זו הסיבה שבפסוק נג נאמר "והורשתם את הארץ" ולא "והורשתם את יושבי הארץ" (פסוק נב). בברכה נאמנה