הרב חידש שהברכות רצה ושים שלום נכללים בחלק ההודיה שבשמונה עשרה מפני שבזמן קביעתם הם היו הודיה ונהפכו לבקשות אחרי החורבן. מה היא המקור או הראיות של הרב להחידוש הזה? הרבה מפרשים (האבודרהם, הרדב"ז) עוסקים בשאלה הזאת ומתרצים בדרך אחרת. האמת היא שגם מהגמרא במגילה (יז:) וגם מהרמב"ם (הלכות תפילה א:ד) זה מפורש שתפילת שמונה עשרה נקבע בתקופת אנשי כנסת הגדולה, ואם כן מסתבר מה שהרב חידש שזה היה בזמן בית שני והיה הקרבת קרבנות (ברכת רצה) ושלום (ברכת שים שלום). אבל רציתי לדעת אם זה החידוש של הרב או שהרב למד את זה בשם מפרש אחר. תודה רבה

שלום רב לא פנוי לחפש האם יש לי מקור לפרשנות זו. אם תמצה אשמח אם תודיעני. שנה טובה