האם יין שעבר זיקוק והפך לאלכוהול מזוקק (דוגמת עראק) הוא מאבד את דינו כיין ואין חשש מיין נסך או שחוששים ?

שלום רב. חוששים ליין נסך ואין לקנות משקאות חריפים כגון ערק (בפרט ה"אוזו"), בראנדי וקוניאק, העשויים מאלכוהול של גויים, כיון שהוא היה יין בתחילתו. אולם אם מדובר באלכוהול של יהודי עצמו הנעשה מאדי יין או בבישול, דינו כיין מבושל ואינו נאסר במגע גוי. מקורות: ראשית נקדים, כי יין שניסכו אותו לעבודה זרה נקרא "יין נסך" והוא אסור מהתורה בשתייה ובהנאה. אמנם בימנו לא כ"כ מצוי למצוא יין נסך ממש, אך גם כיום לצערנו ניתן למצוא ע"ז במקומות מסויימים בעולם (כמו הודו וסין), ולכן צריך להזהר מיין שניסכו אותו לע"ז, כיון שאיסור כדין ע"ז שעליה נאמר (דברים י"ג י"ח): "ולא ידבק בידך מאומה מן החרם". והרמ"א (סי' קכ"ג א') הביא דעה המקלה לגבי נוצרים כיון שאינם רגילים לנסך לע"ז ובשעה"ד יינם מותר בנאה ואסור רק בשתייה וניתן לסמוך על דעה זו בשעת הדחק בכל אופן גם במקומות שאין עובדים ע"ז, החמירו חכמים ואסרו כל יין של גוי או כל יין של יהודי שגוי נגע בו, מחשש שהתכוון לנסך את היין לע"ז. יין זה נקרא "סתם יינם" והוא גם אסור בשתייה ובהנאה אך מדרבנן (ראה כל זה באריכות במס' ע"ז). גוי שאינו עובד ע"ז (כגון מוסלמי) אוסר את היין רק בשתייה (שו"ע יו"ד סי' קכ"ד סע' ו', ט"ז שם סק"ד). ולגבי נוצרים בימנו, הרמ"א הביא שיש מקלים (לאסור רק בשתייה) כיון שאינם רגילים לנסך לע"ז ובשעת הדחק ניתן לסמוך על דעה זו (שו"ע סי' קכ"ג א' וש"ך סי' קכ"ד ס"ק ע"א). לגבי יין של גויים שנתערב בהיתר. אם מדובר ביין נסך שנתערב ב"מינו", כלומר ביין אחר. לדעת מרן השו"ע (יו"ד סי' קכ"ד כ"ד), אסור בהנאה ואין לו ביטול אפילו באלף, וכן הדין בסתם יינם. ואילו לדעת הרמ"א (שו"ע יו"ד סי' קל"ד א'-ב') סתם יינם יש לו ביטול בשישים. ולכן צריך זהירות לגבי כשרות משקאות חריפים של גויים שדרכם לערב בהם יין, וכפי שכתב מרן השו"ע וז"ל (סי' קל"ד סע' י"ג): "כל המשקים של עובדי כוכבים שדרכם לערב בהם יין או חומץ, אסורים". כל האמור הוא דווקא ביין שהוא אכן נחשב ליין, אך יין שהוסיפו לו מים ביחס של 1:6 אינו נאסר, כיון שהוא איבד את שמו כיין (שו"ע סי' קכ"ג ח' וסי' קל"ד ה'). מאידך כאשר מכינים משקה חריף מאלכוהול העשוי מיין, דינו כיין עצמו, אע"פ שאינם אלא זיעה מהיין נסך (שו"ע סי' קכ"ג כ"ד, ועיין יבי"א ח"ה יו"ד סי' ז' ג'). עם זאת גוי שנגע באלכוהול המופק מענבים אינו יין נסך, כדין יין מבושל. ולכן בנידון השאלה, אין לקנות ערק ללא כשרות, כיון שלעיתים האלכוהול שלו מיוצר מיין. וכן כל סוגי ה"אוזו" צריכים כשרות, כיוון שהם עשויים ע"פ רוב מיין. והוא הדין שיש לאסור ברנדי וקוניאק כיוון שהיו יין מתחילה. וז"ל מרן הבא"ח (ש"ש בלק ה'): "שכר שעושין מן היין שקורין אותו בראנדי, אסור לשתותו, כי כיון שהיה יין גמור בתחילה ביד העכו"ם שוב אין לו היתר בשנותו את טעמו ועושהו שכר ע"י בישול מחדש, דהא כבר נאסר בעודו יין". בברכה נאמנה,