א. הכהן אשר היה מניף עם הסוטה את מנחתה ועם הנזירה את קרבנה - האם היה נוגע בידיהן? ב. האם היה מותר להכנס להר הבית ולבית המקדש לגברים ולנשים - עם גרביים?

לשואל, שלום וברכה! א. פשטות לשון המשנה (סוטה פ"ג מ"א) והרמב"ם (סוטה פ"ג הט"ו): "וכהן מניח ידו מתחתיה ומניפה" שהיה מגע בין ידיהם. נושא זה נדון בירושלמי בסוטה שם: "וכהן מניח את ידו תחתיה ומניפה. ואין הדבר כאור [=מכוער]? - מביא מפה. ואינו חוצץ? ומביא כהן זקן. אפילו תימר ילד, שאין יצר הרע מצוי לשעה", והובא להלכה בסמ"ג עשין נו. אולם תוס' בכמה מקומות (סוכה מז ע"ב ד"ה כהן; קידושין לו ע"ב ד"ה מכניס; מנחות סא ע"ב ד"ה כאן) כותבים, גם לגבי הנפה בקרבנם של גברים, שהכהן והבעלים אוחזים בקצוות שונים של הכלי, כדי שלא תהיה חציצה בין ידיהם לבין הכלי שבו הקרבן. לדעתם כוונת הירושלמי שגם באופן כזה יש חשש שידי הכהן וידי האישה יגעו זה בזה, ועל כך השיב הירושלמי שאין לחשוש למגע כה קצר. ב. איסור הכניסה במנעל להר הבית ולעזרה מתייחס רק לנעליים ולא לגרביים, וכך עולה במפורש מהגמ' ביבמות קב ע"ב. אולם הכהנים בעבודתם, בפעולות שמוגדרות כעבודה (למעט שחיטה, למשל), צריכים להיות יחפים, ללא חציצה בין רגליהם לרצפת העזרה.