שלום וברכה הרב!! ותודה גדולה מאוד!!! בהרבה מקומות בתפילה ובתנך רשום ניקוד בצורה שלפחות לפי מה שאני ראיתי בד"כ לא קוראים אותו כמו שהוא כתוב לדוגמה בברכות השחר כתוב "פוקחַ עיורים" ב ח יש פתח ואף פעם לא שמעתי מישהו שקורא ככה.. השאלה האם לקרוא פשוט כמו שכתוב או שכמו שבדרכ כלל קוראים חת בסוף מילה.. ואם כך אז איך יודעים מתי לקרוא כמו שכתוב ומתי לא.. תודה רבה !! תבורכו!

שלום, כמובן שבכל המקומות בתפילה ובתנ"ך אנו קוראים כמו הניקוד הכתוב, פשוט עלינו ללמוד את הדקדוק כמו שצריך. בדוגמא שהבאת בברכת פוקח עורים, צורת הקריאה היום היא כמו צורת הקריאה הדקדוקית, שאומרת שפתח באות גרונית (אהחע"ר) בסוף מילה נקראת פתח גנובה ונקראת כאילו יש לפניה את האות א עם פתח (דוגמאות נוספות- מזבחַ, תפוחַ לשבחַ ועוד...). ככלל, עדיף לקרוא כמו שהציבור רגיל לקרוא- לרוב הציבור לא טועה. בברכה, צוות אתר ישיבה