ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

התמודדות בבית הכנסת | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ט מרחשון תשע"ז

התמודדות בבית הכנסת


הרב יצחק גרינבלט

שאלה:
שלום כבוד הרב,
אני מתמודד עם בעיה כבר כמעט שנה באופן עצמאי, לא יודע למי לפנות, ואני לא בטוח אם אצליח להביא את עצמי ליישם את מה שאומרים לי, לכן שמרתי את זה לעצמי עד עכשיו.
אני גר בשכונה שאין לה בית כנסת, אבל יש בית כנסת רבע שעה הליכה ממני בשכונה ליד. הבית הכנסת הזה פועל בשבתות וחגים כרגיל, וימי חול רק מנחה וערבית (לא תמיד יש מניין בימי החול). ויש עוד בית כנסת באותו שכונה, חצי שעה הליכה שיש בו שחרית בימי החול, אבל אין שם מנחה וערבית.
חזרתי בתשובה לפני שנתיים, ושנה שלימה נהגתי להתפלל בכוחות עצמי בבית, לפני שמצאתי את הכוחות להגיע לבית הכנסת הזה להתפלל. אני לא בן אדם עצל, ויכול ללכת שעות ביום בשמחה, כך שאלו לא הכוחות שהיו חסרים לי. אלא שאני נרתע מבני אדם, וחי כבר שנים רבות כמעט ללא קשר אנושי. ולעשות צעד כמו להגיע לבית הכנסת להתפלל במניין דורש ממני מאמץ שקשה לתאר אותו.
הצלחתי בסוף להביא את עצמי למציאות שבו קבעתי שאני הולך להתפלל במניין. וכך למשך חודשים הייתי מגיע להתפלל בשני הבתי כנסת, עם עדיפות להתפלל בבית הכנסת הקרוב לבית כאשר היה שם תפילה.
בנוסף לכול, אני גם כהן, ולכן תופס תשומת לב בברכת הכהנים ועליות לתורה, דבר שאינו פשוט עבורי, אבל קיימתי את אותם המצוות באהבה.
.
התחילו להכיר אותי בבתי הכנסת, חודשיים וחצי רצוף הלכתי להתפלל שחרית חול, בבית הכנסת הגדול יותר, חצי שעה מביתי, גם בגשם הייתי הולך כשהיה צריך.
אבל הדברים שראיתי שם היו קשים לעיכול. ראיתי חזן עולה כולו שיכור מאלכוהול, באופן קבוע. וראיתי אחד מבוגר בעל מעמד בבית הכנסת, פותח עיתון בזמן התפילה כשהגיעו לחלקים בתפילה שכנראה פחות דיברו אליו. ראיתי עוד מישהו מתפלל מחוץ לדלתות בית הכנסת באופן קבוע, לובש חולצה ללא שרוולים, מתוך טענה שעדיף שיגיע כך מאשר שלא יגיע בכלל. הייתי יושב עם המבוגרים ביניהם בסוף התפילה, שותה איתם תה ואוכל עוגיות, שומע אותם מקללים את ערביי ישראל ומייחלים לסופם, דקות ספורות אחרי שברכו את השם בחדר ליד. ונותנים לי עצות לחיים, שכול עצה גרמה לי לשנוא את עצמי יותר ויותר.
מצד שני הרגשתי שם שאני חלק מקהילה, ושאני עושה את רצון השם, מתפלל במניין, עולה לתורה וברכת הכהנים, אלו דברים שלא ניתן לעשות לבד בבית. ויצא גם לדבר עם אנשים שיחות הקשורות להשם, וגרם לי להרגיש שאני לא היחיד שמאמין, דבר שאולי מובן מאליו לאלו שבתקשורת תמידית עם העולם הדתי.
.
הבית הכנסת השני, הקטן יותר, רבע שעה הליכה מהבית, שהייתי משתדל להתפלל את רוב התפילות, גם לשם הייתי מגיע באופן קבוע, יום אחר יום, וגם בשבתות וחגים. התחלתי ללכתי לשני הבתי הכנסת באותו הזמן. רק שכשהפסקתי ללכת לבית הכנסת הגדול אחרי כ-חודשיים וחצי, המשכתי ללכת לקטן לעוד חודש בערך, אך לא באופן קבוע ורצוף.
החוויה שלי מהבית כנסת הקטן, היה חוויה שאני לא מאחל לאף אחד ירא שמיים. הרגשתי כמו שאני במועדון שכונתי, שבאים אנשים המחפשים לעשות דבר משותף זה עם זה, אך לבורא העולם לא היה שם מקום. כמעט את כול התפילה היו שרים, בתורות, הגבאי היה תוך כדי תפילה מחלק תפקידי זמר לחברים, כמו מנצח בתזמורת, היה מצביע או צועק את שמו של אדם הבא שתורו להמשיך את השיר הבא (התפילה הבאה). וכך היה ממשיך פחות או יותר עד קריאת שמע. חוויה שבכול מקום אחר, היה יכול אותי לשעשע, אך לא כשאני מחפש להתפלל להשם.
.
עם הגבאי הזה היה לי כמה ויכוחים, הוא היה באופן קבוע מדבר בחזרה של תפילת העמידה, ומדי פעם צועק "ברוך הוא וברוך שמו", זה בתנאי שהיה מצליח לצאת רגע משיחתו עם הגבאי השני שהיה משתף איתו פעולה. הייתי מעיר להם, אך זה לא עזר, היו מתעלמים מהערות שלי, כאילו שלא אמרתי דבר.
הייתי מגיע לבית הכנסת הקטן כמה דקות לפני תפילת המנחה, בכדי להכין את עצמי לקראת התפילה, רק שהיה קשה מרוב הקולות רקע מהחברים האחרים המדברים דברי בטלה.
הגבאי פעם תפס אותי לשיחה, שבו הוא קבע לעצמו, שאני לא כהן, כי שם המשפחה שלי לא כהן. והפציר בי, ללכת לרב ולבדוק אם אכן אני כהן. דבר שאכן עשיתי, דרך האתר הזה, וגם דיברתי על כך עם רב אחר. והבנתי משני המקורות, שהיה שטות גמור לקחת את המילים של הגבאי הזה ברצינות, בנושא הזה.
היה מקרה - בין תפילת מנחה לערבית הייתי לומד תורה בבית הכנסת, שמעתי את הגבאי מדבר לשון הרע על אחד מחברי הקהילה, ואדם מבוגר משתף איתו פעולה. עומדים שניהם ליד ארון הקודש ומבזים את החבר שלא נמצא. שאר החברים יצאו מבית הכנסת בהפסקה, כך שהיינו שם רק שלושה. כשהערתי לגבאי, שהוא מדבר לשון הרע, הוא אמר לי שזכותו לדבר כך, כששאלתי "איך זה זכותך?", אמר לי שאם יש לי בעיה, אני לא חייב להיות שם, ואמר לי להסתלק. ואמר לי בנוסף שלא אוהב שאני מעיר לו, לא לדבר בזמן החזרת העמידה, שהוא יעשה מה שטוב בעיניו. כול זה, שמע אדם המבוגר, ולא אמר מילה.
היו עוד כמה מקרים שהערתי לגבאי, בכולם אמר לי להסתלק מבית הכנסת, וגם מחק אותי מרשימת אנשי הקשר של בית הכנסת שנרשמתי אליה, שכול שאר החברים נמצאים בה.
שמעתי מאדם אחר שהגבאי היה מדבר עליי מאחורי גבי ומבזה אותי, דבר שלעצמו אסור לי לקחת ברצינות, כי גם זה לשון הרע, אך מכיוון שזה התאים להרגשתי בתוך הקהילה, שנהפכתי לכסיל ומבוזה, בעיניהם, הבנתי שדבר זה נעשה על ידי מישהו שיש לדבריו משקל באוזני השאר ותיארתי לעצמי שזה הוא.
.
בבית הכנסת הקטן הייתה בעיה נוספת שבו הכיור לנטילת הידיים היה במקום שבכדי להגיע היה צריך לעבור דרך עזרת הנשים, ובימי שבת ובעיקר בחגים, לא היה דרך להגיע לנטול את ידי עבור ברכת הכהנים, ולשמור על נגיע בדרך ובדרך חזרה. הייתי מרגיש יותר טמא ממה שהייתי לפני שיצאתי לשם. אך ראיתי את שאר הכהנים הולכים בדרך והלכתי אחריהם. אני מרגיש היום שטעיתי, והיה עדיף לא להעלות לברכת הכהנים מאשר לנטול שם ידיים. (לא ידוע לי שתיקנו את הענייןת אך לא הייתי זמן מה)
.
זה עיקר החוויה שלי מהעולם הדתי. אחרי בערך שלושה וחצי חודש הפסקתי ללכת לבית הכנסת, ואני מתפלל בבית מאז כבר מעל חצי שנה.
מדי פעם כשאני נוסע לאיזור רמת גן לבקר את בן דודי, אני מתפלל ביחד איתו בבית הכנסת שם, ומרגיש הרבה יותר טוב. יש שם הרגשה של יהודים הבאים לקדש את השם.
.
אני לא יודע מה לעשות, אני יודע שחטאתי בכך ואני חוטא בכך שאני מתפלל ללא מניין, אך אני לא מצליח למצוא דרך אחרת. אני לא יכול להתפלל במניין אשר גורם לי לשנוא את עצמי. שנאה עצמית הנובעת מתוך בחירה להגיע למקום תפילה שבו מבזים את השם ללא בושה. ואני מרגיש שאסור לי לעשות בחירה כזו, יותר ממה שאסור לי להתפלל ביחיד באופן קבוע.
.
איבדתי תקווה באנשים, עוד לפני שחזרתי בתשובה, ואיבדתי תקווה באנשים שוב אחרי שחזרתי בתשובה. מה השם רוצה שאעשה? הרי כול חיי תוקף אותי דרך החברה, רק שאני לא מצליח ללמוד דבר מהעניין. אני רק מסתגר ומתחבא, ומקווה שמחר יהיה יותר טוב. הוא מדבר אליי, ואני לא שומע. הוא מראה לי, אני לא רואה. מטיף מוסר, ואני מתייסר.
.


תשובה:
בס"ד
שלום לך.
קראתי את מכתבך, וכל כך הצטערתי לשמוע על ההתמודדויות שהיו לך בבתי הכנסת.
זה כל כך מצער שיש מקומות שבהם מתנהגים כך.
יחד עם זה, חשוב שבכל מקום ישנם אנשים שמתנהגים לא כפי שהיינו רוצים, ואנו לא יכולים להיות אחראיים עליהם. לא נוכל כל כך בקלות לשנות אותם.
אנו צריכים לעבוד עם עצמנו להיות יותר טובים, להתקדם כל הזמן.
כך גם בדרך החיים שלך, לא טוב להיות שקוע באחרים, איך הם, אלא לעשות את המאמץ איך אתה.
אכן, מפגש לא טוב היה לך עם בתי כנסת, ואין לנו שליטה על הדברים.
מצד שני חשוב לא לוותר על הליכה לבית כנסת, גם אם זה דורש זמן, שיש בכך המון יתרונות גדולים וחשובים.
אינני יודע היכן אתה גר בעיר, אך יודע אני שיש שם ישיבה ובישיבות בדרך כלל יש תפילה הרבה יותר טובה, ביתר מסירות, ביתר כוונה ונחת. ולכן במצב שלך אני מאוד מציע לך ללכת להתפלל בישיבה, גם אם זה דורש השקעה.
דבר שני, חש אני את הקושי שלך בחברה, ולכן אני מאוד מציע לך לעבוד על הדבר הזה, שהוא יתן לך המון בחיים. השקע בכך ותקבל בכך המון.
אם תרצה אשמח לכוון אותך למקום שיהיה לך טוב להתפלל, ואם תרצה אשמח לכוון אותך למישהו שיוכל לעבוד איתך על הקשיים האלו שהעלית, ובעזרת ה' תראה בכך הצלחה גדולה.
חזור אלי עם יתר פרטים ואשמח לעזור באופן המעשי.
בברכה
הרב יצחק גרינבלט.

הרב יצחק גרינבלט

ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il