האם יש דין מים מגולים בימינו? תודה רבה

שלום וברכה. א. הראשונים כתבו שבימנו שאין מצויים נחשים בתוך הבתים, אין איסור במשקים גלויים. עם זאת כמה מגדולי האחרונים כתבו להחמיר מכמה טעמים. למעשה המקל בזה יש לו על מה לסמוך וכהכרעת מרן השו"ע (וראה במקורות לגבי יין), והנוהג להחמיר בזה תבוא עליו ברכה. ב. אף לדעת המחמירים, אם היין שהה בתוך מקרר או ארון סגור, וכן אם גודל הנקב קטן מאד (כ5 מ"מ), המשקה מותר לשתיה ואף לקידוש. ג. גם בימנו, במקום שנחשים מצויים כגון בדירות קרקע במושב וכדו' יש להחמיר בין ביום ובין בלילה, אפילו אם הגילוי היה לזמן מועט, אלא אם כן נמצא שם אדם ער, או שמדובר על משקה רותח שעולה ממנו אדים. מקורות: א. חז"ל אסרו לשתות מים יין חלב, מחשש שנחש הטיל בהם הרס (תרומות ח' ד', גמ' ע"ז ל., חולין ו.), וכן נפסק בשו"ע (יו"ד קט"ז א') בלי לציין את שמות המשקים, וז"ל: "משקים שנתגלו אסרום חכמים", והוסיף המחבר ע"פ הראשונים (תוס' ע"ז לה.): "ועכשיו שאין נחשים מצויים בינינו מותר". אולם כמה מגדולי הפוסקים כתבו שיש להחמיר במקום שמצויים נחשים כגון במזרח התיכון, ושכן המנהג בארץ ישראל שהם מצויים בו (פר"ח קט"ז סק"א, שיורי ברכה סק"ג, בא"ח פנחס ש"ש ט', ערוה"ש סק"ב, כה"ח סק"ו). כמו כן בפת"ש (שם סק"א) כתב בשם השל"ה הקדוש, שאף שיש מתירים מטעם שאין מצויים נחשים, מכל מקום שומר נפשו ירחק מזה. והביא ראיה מכך שהטור לא השמיט דינים אלו. והוסיף שגם שהגר"א ז"ל שהיה נזהר מאד בדבר זה. ומובא בשמו (מעשה רב סי' צ"ה) שאמר שמי שנזהר בתכלית החומרות בגלוי כל המשקים ומים לשתייה בכל זמן, לא יבא לו מחשבה זרה בתפילה. אולם למעשה המקל בזה כהכרעת מרן השו"ע, ודאי שיש לו על מה לסמוך, וכן כתב בשו"ע הרב (או"ח רע"ב א') שכיום אין נזהרים בדין זה. והנוהגים להחמיר בדבר, תבוא עליהם ברכה, שכן כמה מגדולי הפוסקים כאמור, וכן העיד מרן החיד"א (שם) שכך המנהג בארץ ישראל, וכן כתב בספר פאת השולחן (הלכות א"י פ"ב סע' כ"ה) לרבי ישראל משקלוב תלמיד הגר"א, וז"ל: "בעל נפש צריך להיזהר בארץ ישראל במשקים שנתגלו". בנוסף לכך כתב בספר דרכי תשובה (סק"י) בשם תוספת ירושלים, שמוכח ממסכת דרך ארץ שיש סכנה במים שהיו גלויים כל הלילה, אף במקום שאין מצוי בו נחשים. וע"פ דבריו, יש שנהגו להחמיר במשקים שעמדו במשך הלילה בקומקום שאינו סגור לגמרי (ראה אות ב' לגבי שיעור החור), ולהחליף את המים (כן כתב בס' הכשרות י"ח ט"ז הע' ס"ז), אולם מעיקר הדין הדבר מותר כאמור. כל האמור ביחס לשאר משקים, אך לגבי קידוש, נפסק בשו"ע (או"ח רע"ב א') שאף שאין מקפידים על גילוי, מכל מקום אין מקדשים על יין שהיה מגולה, הטעם לכך משום שאין זה ראוי לעשות קידוש על יין כזה, ועל כך נאמר: "הקריבהו נא לפחתך". אך אם היה מגולה לזמן מועט אין לאסור (שו"ע הרב שם, מ"ב שם סק"ג), ובדיעבד יש להקל אם לא עבר על היין לילה שלם (בא"ח ש"ש בראשית כ"ה, כה"ח סק"ו). ב. עם זאת אם היין הגלוי עמד בתוך ארון סגור או מקרר נחשב הדבר למכוסה, מותר להשתמש בו אף לקידוש (כה"ח או"ח רע"ב ט', וראה שבט הלוי ח"ו סי' ס"ג אות ב', שאף למחמירים בגילוי בזמן הזה, מקרר נחשב למכוסה, כיון שאין דרך של נחש להיכנס למקומות קרים כאלה. ובספר שמירת הגוף והנפש מ"ד ד', שמרן החזו"א היה מורה להקל אם היה מגולה במקרר). בנוסף יש להקל אם גודל הנקב, הוא בקוטר אצבע קטנה של רגל תינוק בן יומו, וז"ל הפרי חדש (יו"ד קט"ז סק"א): "ואם היה בהן נקב אסור, כמה יהא בנקב כדי שתכנס אצבע קטנה של קטן, לשון הרמב"ם [רוצח ושמירת נפש יא, יג] והעתיק הרב התוספתא [תרומות פרק ז הלכה כ], ור"ל אצבע קטנה של רגל קטן בן יומו", ומדובר על שיעור מוערך של כ- 5 מ"מ. עפ"ז יש להקל אם מדובר על חורים של רשת וכדומה. ג. הנה פשוט שמקום שמצויים בו נחשים או עקרבים, המשקים אסורים בשתייה וכתקנת חז"ל, וכן בדירות שבקומת קרקע כשיש בסביה שדות או מגרשים כגון בתפים שבפאתי השכונות (כן הורה הגרב"צ אבא שאול זצ"ל, הכשרות י"ח ט"ו הע' ס"א). ואז יש לאסור, אפילו אם זמן הגילוי היה קצר מאד, כדברי הטור (יו"ד סי' קט"ז) ע"פ הגמ' (חולין י.): "כדי שיצא הנחש מתחת אוזן הכלי ויחזור לחורו". והנה כתב הטור (שם): "כל זמן שנתגלו המשקין בין ביום בין בלילה יש בהן משום גילוי אפי' ישן בצדן שאין אימת ישן עליהם", ולכן אם היה באותו מקום של המשקים, אדם ער, אין איסור. וביאר בפרישה (שם) שאפילו אם המשקה לא נמצא מול פניו של האדם, אין איסור גילוי מפני שאימת החי עליהם. וכן אם מדובר על יין שהחמיץ (טור שם), וכן במים רותחים ומעלים אדים, כיון שהנחש מתיירא מן ההבל (כן נמסר בשם החזו"א, הכשרות שם הע' ס"ד). בברכה נאמנה,