האם מותר לתת לבית המקדש נדבה , כלומר כדי שימכרו אותה וישתמשו בכסף לבדק הבית, שהיא בהמה שאסורה באכילה כגון סוס או כלב. בהמות כאלה עשויות להיות בעלות ערך כספי גדול מאוד. או אולי זה מותר לגויים. אם זה אינו מותר אז מה הוא המקור להלכה בתורה או במשנה או בגמרא או בפוסקים. תודה

לשואל, שלום וברכה! כתוב בפירוש בתורה שניתן לתת כנדבה לבית המקדש בעלי חיים טמאים האסורים באכילה, וגזברי המקדש ימכרו אותו. כך נאמר בויקרא כז,כז: "וְאִם בַּבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה וּפָדָה בְעֶרְכֶּךָ וְיָסַף חֲמִשִׁתוֹ עָלָיו וְאִם לֹא יִגָּאֵל וְנִמְכַּר בְּעֶרְכֶּךָ", ופירש רש"י, על פי דברי חז"ל: "כאן דיבר במקדיש בהמה טמאה לבדק הבית". לגבי כלב יש שאלה מיוחדת, מפני שהתורה אסרה להביא למזבח בהמה שנקנתה בתמורה לכלב, והמובן הפשוט של העניין הוא שיש בדבר ביזוי מיוחד. הלכה זו עוסקת בקרבנות, אבל יש שלמדו מכך שאפילו לרכוש בדק הבית אין להקדיש דברים כאלו. כך כתב אחד הראשונים, רבי יוסף אבן מיגאש (בבא בתרא עט ע"ב), שאין להקדיש אשפה מלאה זבל בהמות לבדק הבית, "שאף על פי שאפשר למוכרו לאותו זבל ולהוציא דמיו לבדק הבית, אפילו הכי כיון שיש בו בזיון - גם לבדק הבית אינו ראוי, דהוה ליה כמחיר כלב שיש בו בזיון" (אם כי בדיעבד ההקדש תופס ואסור להשתמש בו). ומשתמע שלדעתו גם אין להקדיש כלב. לעומת זאת בספר אור זרוע (הל' כלאיים סי' רצ) מביא את המשנה במסכת כלאיים (פ"ח מ"ו) שדנה האם כלב נחשב כבהמה או כחיה, והוא מסביר שתוצאה אפשרית ממחלוקת זו היא לגבי מי שהקדיש לבדק הבית את כל החיות שיש לו או את כל הבהמות שיש לו, שלפי הדעה שהכלב מוגדר "חיה" הוא כלול בהקדשת החיות ואילו לפי הדעה שהוא מוגדר כ"בהמה" הוא כלול בהקדשת הבהמות. נראה שהוא חולק על סברת ר' יוסף אבן מיגאש הנ"ל, כי אם אכן אסור להקדיש כלב יש להניח שמי שהקדיש את החיות או הבהמות שלו לא התכוון אליו. בשו"ת בית יצחק (או"ח סי' כז אות ו) ובדבר אברהם (ח"א סי' לח) הוכיחו מהגמרא (מעילה יב ע"ב) שגזברי ההקדש עושים שימוש גם בזבל בהמות של הקדש, והסבירו שלדעת הר"י מיגאש מדובר על שימושים שאין בהם קדושה, כגון תחזוקת חומות ירושלים (שהמימון שלה בא גם מכספי ההקדש), ולא שיפוצים במקדש עצמו.