שלום הרב. האם מותר לאח לגור עם אחותו בדירה שלה כיון שאינו מוצא כעת דירה? האם יש בזה איסור ייחוד?

שלום רב. לדעת רוב הפוסקים, מותר לאח להתייחד עם אחותו באופן "ארעי". ובגדר "ארעי" נחלקו הפוסקים: יש אומרים עד 30 יום, ויש אומרים עד 3 ימים, ויש מחמירים, שרק באופן שניכר שהוא רק מתארח ולא מגיע ללון בקביעות, יש להתיר כמה ימים, אבל כדייר קבוע, אסור אפילו יום אחד. גם בדרך ארעי יש להזהר שלא לישון עם אחותו בחדר אחד במקום שלא יודעים שזו אחותו. מקורות: ז"ל המשנה (קידושין פ:): "מתייחד אדם עם אמו ועם בתו". ובגמ' (שם): "אמר רב יהודה אמר רב אסי: מתייחד אדם עם אחותו, ודר עם אמו ועם בתו". והנה הרי"ף והרמב"ם לא הזכירו היתר זה. ומשמע שאין היתר אלא עם אמו ובתו. וכן פסק הרשב"א (א' קפ"ח). הב"ש (סי' כ"ב סק"א) הביא את דעת הרא"ש (קידושין ד' כ"ד) דהלכה כרב אסי שהתיר יחוד עם אחותו, ותמה על כך שהרמב"ם והטור והשו"ע השמיטו את ההיתר להתייחד עם אחותו. ויישב שלדעתם אין הלכה כרב אסי, כיון שבמשנה הוזכר רק היתר להתייחד עם אמו ובתו. וכן הסיק הב"ש (ס"ק י"ד) להלכה. וכן נראה בקצושו"ע (סי' קנ"ב) שהשמיט היתר זה, וכן פסק מרן הבא"ח (עוד יוסף חי ש"ר שופטים אות ג') וחתם דבריו להחמיר בפרט בדור פרוץ (וכל שכן בדור שלנו), עכ"ד. ואף שחז"ל (סנהדרין סד.) ניקרו את עיני היצר הרע, כדי שלא יתגרה בקרובתיו, מכל מקום גזירת חז"ל על היחוד עם אחותו לא בטלה (עין יצחק ח'). אולם זקני הח"מ (סי' כ"ב ס"ק א') פסק להתיר יחוד עם אחותו כדעת הרא"ש, וכתב שכן פסק בקיצור פסקי הרא"ש. וכן פסק הערך ש"י (אהע"ז סי' כ"ב) וכתב שלבוא ולגזור איסור בזה הוא גזירה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה, דמה יעשו אח ואחותו שמוכרחים לסמוך אשלחן אביהם ולא ימלטו מלהתייחד ע"ש. וכן פסקו החכ"א (כלל קכ"ו י"ב) וערוה"ש (סי' כ"ב סעי' א'). ובשו"ת ציץ אליעזר (ח"ו סי' מ' פ"כ אות ו'), כתב שמה שנהגו העם להקל בכך בלי פוצה פה ומצפצף, יש להם על מה לסמוך. וכן הכרעת רוב האחרונים. ולגבי שיעור הזמן שהתירו להתייחד עם אחותו, כתב רש"י (שם ד"ה מתייחד עם אחותו): "לפרקים אבל אינו דר תמיד ביחוד אצלה בבית". וכעין זה בקיצור פסקי הרא"ש וז"ל: "מתיחד אדם עם אחותו לפי שעה ודר אפילו בקבע עם אמו". וכן כתב בח"מ (שם) שעם אמו התירו דירה בקביעות ועם אחותו התירו יחוד ארעי. ובגדר עראי, נשאל בשו"ת אמרי יושר (ח"ב סי' מ"ג) משואל שסבר שכל פחות משלושים יום אינו נקרא קבע אלא ארעי, ומותרים אח ואחות להתייחד פחות משלושים יום, והסכים איתו הגר"מ אריק. וכן עולה מדברי הצי"א (שם), וכן פסק הגרי"ש אלישיב זצ"ל (קובץ בית הלל גליון מ"ב עמ' ל"ד). לעומת זאת בשו"ת שבט הלוי (ח"ה סי' ר"א אות ב') דחה את דברי האמרי יושר, וכתב דאין להתיר לדור יחד ל' יום. ונטה להכריע כדברי הספר צוף דבש (סי' כ') שעד ג' ימים נקרא ארעי ומותר להתייחד עם אחותו. עיי"ש. ומטו בשם הגר"מ הלברשטאם זצ"ל שעד שבעה ימים נקרא אקראי. והגר"מ פיינשטיין (אגרו"מ אבה"ע ח"ד סי' ס"ד אות ג') דחה את דברי האמרי יושר, וגם את שיטת הצוף דבש שהתיר עד ג' ימים, כיון שהוא רק סברא בעלמא בלי מקור. וכתב שהנכון לדינא הוא שהאח יהיה בגדר אורח ואז מותר לו ללון שם כמה לילות ואין בזה זמן קבוע, אך אם בא לדור שם תמיד, אז אסור ללון אפילו לילה אחד. וראה בשו"ת אמרי יושר (שם) שכתב בשם אבות דר' נתן, שגם בדרך אקראי אין ללון עם אחותו בחדר אחד במקום שלא יודעים שזו אחותו. בברכה נאמנה,