שלום, בגלל קושי קיצוני להיות עם כיסוי ראש מלא (עד כדי שנאת עצמי ומצבי רוח המשפיעים לרעה על שלום הבית והתפקוד הכללי), מצאתי פתרון שיכול להיות הולם - פס שיער שמוצמד עם קליפסים ומעליו קושרים מטפחת כמו סרט. יש גם קוקו קליפס שמסתיר לחלוטין את השיער האסוף שלי. השאלה שלי היא האם מותר להשתמש בפס השיער והקוקו שעשוי משיער אנושי או שחייב להסתפק בחומר סינטטי? מבחינת המראה אין הבדל, רק לאחר תקופת זמן קצרה של שבועיים בערך, התוספת הסינטטית הופכת להיות סבך קשרים מזעזע ויש צורך להחליף תוספות בתדירות גבוהה מאוד. תוספת משיער אנושי איכותית ונשמרת לכל החיים. בגלל שאני הולכת לפי הלכות ספרדים, חל איסור בשימוש פאה נוכרית, האם הלכה זו תקפה גם לגבי התוספות שציינתי?

שלום וברכה, ראשית יש להקדים כי שאלת כיסוי הראש בפאה נוכרית אכן תלויה במחלוקת גדולה בין גדולי הפוסקים. יש מן הפוסקים שהתירו שימוש בפאה ככיסוי ראש (רמ״א סי׳ ע״ה סע׳ ב׳, מגן אברהם סי׳ ע׳ סק״ה, ישכיל עבדי ח”ז אה”ע ט"ז), ולעומתם פוסקים רבים אסרו זאת ולא החשיבו פאה נכרית ככיסוי ראש (באר שבע סי׳ י״ח, חת"ס או״ח סי׳ ע״ה ב׳, תשובה מאהבה מ״ח, דברי חיים יו״ד א׳ ל׳ ועוד). למעשה המשנה ברורה (סי' ע"ה ס"ק ט"ו) הביא את שתי הדעות, והכריע כדעת הפרי מגדים כי אותן נשים הנוהגות לכסות ראשן בפאה נוכרית יש להן על מה שיסמוכו. עם זאת, סייג את הדברים וקבע כי במקומות שבהם פשט המנהג להחמיר ולא לחבוש פאה נוכרית, אין לשנות מן המנהג, משום מראית עין. ובשו"ת יביע אומר העלה להחמיר כדעת רוב הפוסקים (ח"ה אהע"ז סי' ה'), וז"ל: "והעיקר שיש לאסור כד' הירושלמי והראשונים, וכמו שהסכימו רוב ככל האחרונים. וכבר הבאנו דברי הגאון בעל עצי ארזים: שהמתיר עתיד ליתן את הדין. ואין להתפעל כל כך ממה שעינינו הרואות כמה נשי רבנים ואדמורי"ם שמקילות בזה, כי שלא ברצון חכמים עושים, וידעתי מכמה רבנים שאין ידם תקיפה למחות בנשותיהם על פתגם דנא...". והוסיף שיש לעורר על כך: "ומצוה רבה לפרסם האיסור ברבים, ובפרט לספרדיות שנהגו לאסור מימות עולם ומשנים קדמוניות, ורק כעת התחילו ללמוד מאלו המורות היתר לעצמן שלא ברצון חכמים וכו' וכמ"ש הגאון מהר"א תאומים בעל חסד לאברהם: שצריך למחות ולמנוע בנות ישראל לצאת בפאה נכרית. וכל אשה המקבלת עליה לשמור לעשות ככל דברי רבותינו הפוסקים שאסרו הדבר בכל תוקף, ולצאת אך ורק בכובע או מטפחת המכסה את כל ראשה, תתברך בכל הברכות שבתורה". והנה מדברי הפוסקים שדנו בהיתר, עולה שהפאה נחשבת כיסוי ראש רק כאשר ניכר לעין שאכן מדובר בכיסוי, ואינה נראית כשיער האשה עצמה. ובזה התירו אף שיער אמיתי. אך כאשר המראה הכללי דומה לשיער הטבעי, מתעורר קושי הן מצד עצם כיסוי הראש והן מצד מראית העין (ראה שו״ת מהרי״ל דיסקין קונטרס אחרון ר״ג; קריינא דאגרתא ב׳ קכ״ד; וכן שמעתי בשם הגרש״ז אויערבך זצ״ל והגר״ש וואזנר זצ״ל). לפי זה, נראה שגם כאשר מלפנים מונח סרט או מטפחת רחבה, ומאחור נראית תוספת שיער או קוקו קליפס, עדיין קיימים החסרונות שנמנו ביחס לפאה נכרית. ואף יש מקום לומר שיש בזה צד חמור יותר, שכן הכיסוי הקדמי מטשטש את ההבחנה, וההופעה הכללית נראית כשיער הטבעי ממש. אמנם יש שטענו שבאופן כזה ניכר שמדובר באשה נשואה, אך מכל מקום קשה לראות בכך כיסוי ראש מובהק. והנה בנידוננו נשאל הגר״מ אליהו זצ״ל במציאות שבה האשה אינה רוצה להיות שונה מקרובותיה הלובשות פאה בשבתות וימים טובים, והבעל טען כי הדבר גורם למחלוקות קשות בבית ומערער את שלום הבית. למעשה הורה הגר״מ אליהו זצ״ל להתיר לה חבישת פאה בשבת ויו״ט, מאחר שבזמנים אלו היא מצויה בבית הכנסת ומתקנאת בחברותיה והדבר עלול לגרום לה עוגמת נפש. עם זאת הוסיף, שראוי שברוב הראש יהיה כיסוי בצעיף או בכובע. עוד הוסיף, שאם האשה יכולה להסתפק בפאה חלקית בלבד מלפנים, דהיינו שתיים עד ארבע אצבעות ממקום תחילת השיער בקדמת הראש, ואילו שאר השיער יישאר מכוסה, עדיף לעשות כן. ואילו בימות החול כתב שראוי להקפיד על כיסוי ראש מלא בלא פאה (שו״ת הרב הראשי לשנים תש״נ–תשנ״ג, עמ׳ 348; וראה שו״ע סי׳ ע״ה סע׳ ב׳, וברמ״א ובמשנה ברורה ואחרונים שם). אם כן, ההיתר של פס שיער מקדימה בגודל 2-4 אצבעות ושאר השיער מכוסה ודאי עדיף מקוקו קליפס. ייתכן שבמציאות של תוספת חלקית המשולבת עם כיסוי קדמי יש עדיפות מסוימת, מאחר שחלק גדול מהראש מכוסה בפועל. עם זאת, גם בדרך זו קיימים חסרונות, ויש אף מקום לומר שיש בה צד חמור מסוים, שכן ההופעה הכללית עלולה להיראות טבעית יותר, ולעיתים אף יותר מפאה רגילה כאמור לעיל. כמו כן לגבי השאלה על סוג השיער, הפוסקים שהקלו בחבישת פאה לא חילקו בין תוספת משיער טבעי לתוספת משיער סינטטי למעשה, מאחר ושאלה זו נוגעת גם להיבטים אישיים, נפשיים וענייני שלום בית אכן יש מקום להקל באופנים שונים כאמור לעיל, אך אין לקבוע בזה כלל אחיד אלא כל מקרה לגופו, ויש להתייעץ על כך עם רב הבקי בהלכה ומכיר את בני הזוג ואת מנהג המקום. לפיכך, הדברים נכתבו כהכוונה כללית וכמראה מקום בלבד. והמחמירה בזה תבוא עליה ברכה. בברכה נאמנה,