שלום וברכה! אני ואבי גרים קרוב ואנחנו לפעמים בשבתות הולכים לאותו בית כנסת, לאחר התפילה שיש קדיש אבי מזדרז ויוצא ומסמן לבוא שנלך כבר, אבל אני רוצה להישאר בקדיש, - מה אני עושה ללכת איתו או להישאר בקדיש? אשמח לתשובה!

שלום וברכה, אם אביך לא יקפיד אם תישאר עד סוף הקדיש - יש להישאר עד סוף הקדיש. אם אביך יקפיד, אולי עדיף ללכת איתו. תלוי במציאות, "ועשית כחכמתך". בכל מקרה כדאי לדעת שיש חשיבות גדולה יותר להישאר לעיקר הקדיש עד דאמירן בעלמא מאשר להמשך הקדיש. הרחבה: חשוב מאד לשמוע קדיש ולענות אמן. כתב השולחן ערוך (נו א): "יש לכוין בעניית הקדיש. ולענות אותו בקול רם ולהשתדל לרוץ כדי לשמוע קדיש. וכתב שם המשנה ברורה (ס"ק ה-ו) שעניית אמן יהא שמיה רבא היא מצוה גדולה מאד וענייתו בקול רם מבטלת גזירות קשות. ידוע שאם אבא מצווה את בנו לעבור על דברי תורה לא יקשיב לו (שו"ע רמ טו). וכתב שם הברכי יוסף (ס"ק ח) שאם ציוה אביו שלא יאמר קדיש על אמו, כי מקפיד על זה שהוא חי, המהרש"ל בספר ים של שלמה פרק קמא קדושין סבור שזה נחשב כאומר לבנו לעבור על מצוה של דבריהם. והברכי יוסף כתב שיש לפקפק בזה אם אמירת קדיש נחשב כמצוה של דבריהם, כיון שהוא מנהג בעלמא, ואף כי יסודתו בהררי קדש מדרשי רז"ל, יש לדון שאינו בסוג מצוה של דבריהם. בנידון שלנו לא מדובר שמבטל אמירת קדיש על אימו אלא שמפסיד את מצוותו להיות חלק מהציבור שזוכה במצווה של שמיעה ועניית אמן על הקדיש, וזה קל יותר מקדיש על אימו. אך מאידך בנידון שלנו אפשר שלכולי עלמא לא צריך לשמוע לאביו משום שאינו נוגע לאביו כל כך אם בנו ילך איתו (ראה בפסקים ותשובות רמ מה שהאריך בדינים אלו). שוב כתבו לי תלמידי חכמים את דעתם: הרב עמיחי כינרתי כתב לי: "לי פשוט שיילך עם אביו. אביו מסמן לו לצאת ורוצה שיילך איתו, כיבוד אב ואם דאורייתא, וקדישים יש כל הזמן, מה המחייב לשמוע דוקא קדיש זה?". הרב שלמה הירש כתב לי: "לענ"ד מן הסתם מדובר בקדיש שהוא צריך לשמוע כחלק מסדר התפילה, ולפחות אם לא מדובר בדבר שיש לאביו צורך מיידי מסתבר שצריך להשלים את הקדיש, גם מצד שצריך לשמוע את הקדיש וגם מצד עוסק במצוה".