אם בירכתי על שניצל וישר אחרי אכלתי ירק ובירכתי עליו ואז אני אוכלת משהו שהוא באותה ברכה של השניצל לברך שוב או שהברכה על השניצל תקפה?

שלום וברכה, יש כמה וכמה פרטים בהלכה זו (עי' שולחן ערוך סימן רו סעיף ה ובפסקי תשובות שם כתב רשימת כללים בדין זה). לכן למעשה העצה הנכונה לצאת מהספקות בעניין זה היא לכוון שכל המאכלים שאת אוכלת ייפטרו על ידי הברכה שאת מברכת שהם באותה הברכה (רמ"א שם וכן המליצו לכוון הילקוט יוסף והלכה ברורה בסי' רו). מספיק לכוון פעם אחת לתמיד כוונה זו ואין צורך לכוון בכל פעם שמברכים. הרחבה: בספר וזאת הברכה (עמ' 65) כתב בשם הגרי"י פישר שצריך לכוון כל פעם מחדש כי לא ברור אם מועיל תנאי לכלול הכל תמיד בברכותיו. ובמשנה אחרונה (רו סב) הביאו שבחידושי בתרא הסתפק בזה ע"ש. אך למעשה נראה שאפשר להסתפק בכוונה פעם אחת לתמיד. זאת משום שדעת הגר"א נבנצל שליט"א (ביצחק יקרא סי' רו) שאצלנו סתם דעת האדם על מה שימצא בבית לאכול, וכן על מה שתגיש אשתו או אמו לאכול. [ויש לציין לשולחן ערוך הרב (רו ט) שכתב שמועיל כוונה לפטור גם במקרה שכשבירך היה דעתו לאכול גם את המאכל השני, אפילו שלא היה בדעתו בפירוש לפטור את המאכל השני בברכתו. לפי דבריו מובנים דברי הגר"א נבנצל, שהיום אנשים בסתם חושבים לאכול את מה שימצאו אף שלא חושבים לפטור הכל בברכתם]. לפי דברי הגר"א נבנצל שליט"א יוצא שלא צריך תנאי כלל אלא הדין השתנה והכל נפטר בברכתו, כי אופן האכילה השתנה. לכן נראה שיועיל כוונה אחת לתמיד בצירוף סברת הגר"א נבנצל שליט"א.