שלום רב לרב אני נוהגת להדליק 7 נרות בשבת. האם אפשר לבטל מנהג זה ולהדליק רק 6 נרות? כנגד זוג הורים ו4 ילדים תודה רבה מיכל יעקבי

שלום וברכה, אם זה חשוב לך לשנות את יכולה, ואת יכולה לסמוך על התרת הנדרים שעשית בערב ראש השנה או על כל נדרי בכניסת יום כיפור. רק כדאי לדעת שהמנהג להדליק שבעה נרות הוא מנהג חשוב. המנהג מבוסס על דברי האר"י ז"ל, הבן איש חי ועוד. אך אם חשוב לך את יכולה לשנות, כאמור. המון נחת מכל בני ביתכם. הרחבה: כתב הרמ"א (רסג א): "האשה ששכחה פעם אחת להדליק, מדלקת כל ימיה ג' נרות (מהרי"ל) כי יכולין להוסיף על דבר המכוון נגד דבר אחר, ובלבד שלא יפחות (אשר"י ומרדכי מס' ר"ה ר"פ יום טוב)". וכתבו כמה פוסקים שכאשר יש סיבה וצורך לשנות יש לעשות התרת נדרים (עי' הלכה ברורה רסג ו, פסקי תשובות רסג ב). אך הגר"א נבנצל שליט"א אמר לי שאם לא אמרה לשון נדר היא יכולה לסמוך על התרת נדרים שעושים, ויכולה לשנות ולא צריכה לעשות התרה. עכ"ד. (ולא סייג שעדיף שלא לשנות, או שרק אם יש צורך גדול וכו). יצוין שהרבה פוסקים התירו לסמוך על התרת נדרים של ערב ראש השנה או כל נדרי במקרה שנהג במנהג טוב או שאמר שיעשה דבר מצוה ולא אמר לשון נדר. כך מבואר בדעת תורה (יו""ד, ריא, ב), הליכות שלמה ראש השנה (א, ט), דרך אמונה מתנות עניים (פ"ז ציון הלכה ס"ק נז). וכך כתב המנחת אשר (שיעור' התרת נדרים בערב ראש השנה): "אך כבר כתבו גדולי הדור דלענין מנהג של מצוה שלא קיבל על עצמו בלשון נדר אפשר לסמוך על התרה דער"ה. כך כתוב בשלמת חיים להגרי"ח זוננפלד (ח"ב סמן ל"ח), כן העיד מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל בשם החזון איש (אעלה בתמר יו"ד אות מ"ז). ובהגהות מרן הגרח"ק על ספר זה העיד כן בשם אביו הגדול בעל קהלות יעקב, ועיין עוד במנחת שלמה (ח"א סימן צ"א אות כ') ובדרך אמונה (מתנות עניים פ"ז צה"ל ס"ק נ"ז). וכבר קדם לכולם המהרש"ם (דעת תורה יו"ד סימן רי"א ס"ב). וכך נראה להורות למעשה". עכ"ל המנחת אשר. נראה שיש עוד סיבה להקל בנידון שלנו שאינו מצוה גמורה. כך כתב בשו"ת שארית יהודה בלום (סימן כג, מובא בהלכה ברורה בירור הלכה סימן רסג סעיף ו) שאינה צריכה התרה, שהמדליקה מספר גדול של נרות נחשב כמי שמרבה במאכלים לכבוד שבת שאינו צריך התרה כדי להפחית. ובהלכה ברורה (שם) לא קיבל סברא זו משום שעצם הוספת הנרות וריבוי הנרות מקורו טהור מדברי רבים מהפוסקים, וכל שכן אם רגילה להדליק שבעה או עשרה נרות, או שרגילה להדליק כמספר בני הבית, שנתנו הפוסקים והמקובלים כמה טעמים למנהגים אלו, שבודאי נחשב כמנהג טוב, וכדי לבטלו צריך התרת נדרים. עכ"ד ההלכה ברורה. ונראה שהאגרות משה יסכים לסברת השארית יהודה, שכתב בשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"א סי' קכז) שאין חשש נדר כשלא אמר שיעשה מצוה גמורה. וז"ל: "אבל מסתבר לע"ד שבעינן דוקא מצוה גמורה כמו צדקה שילפינן מינה דהיא מצוה גמורה, ולכן רק אשנה פרק זה דהיא מצוה גמורה וכן שאר מצות כה"ג כגון תענית שדמי לקרבן עיין ברא"ש תענית דף י"ב ובט"ז או"ח סי' תקס"ב סק"ח וכן לילך לא"י וכדומה אבל אם הוא רק הדור בעלמא אין למילף מצדקה ואף שאין לי ראיה ברורה ע"ז מ"מ הוא ברור לע"ד דאיך ניליף איזה הדור בעלמא כגון שלא ליקח מתנות מאדם ולא לאכול מבהמה שהורה בה חכם וכדומה מצדקה שהיא מצוה גמורה. (ובפרט שהרבה חולקים אף על אשנה פרק זה ושאר מצות עיין בפרישה ובאורי הגר"א סק"ז. ואף מהסוברים דהוא נדר נמי יש הרבה ראשונים שסברי שאינו נדר גמור עיין בר"ן תענית דף י"ב גבי תבטל גזירתנו את נדרו ובמג"א סי' תקס"ג וכן משמע לשון הרמב"ם ספ"א מנדרים ובהגהות ברכי יוסף דקדק כן גם מלשון הש"ע) ולכן אינו כלום מדאורייתא אם לא אסר בלשון נדר רק מחומרת הרא"ש צריך התרה. וכ"ש מנוי שני שוחטים שאין לזה שום מקור שיש מעלה בזה דהא ע"א נאמן באיסורין ובפרט שהוא בידו רק שהיא חומרא בעלמא שהזכירו האחרונים שיש לחרדים להחמיר והיא חומרא יתירא לכן ודאי ל"ד לצדקה ובעי לשון נדר גמור". עכ"ל האגרות משה. המנהג להדליק שבעה נרות מוזכר בבאר היטב (רסג ב) בשם האר"י ז"ל. וכתב הבן איש חי (נח שנה ב ב): "והמדקדקין מדליקין שבעה נרות, ואומרים העולם כנגד ז' ספירות חג"ת נהי"ם הרמוזים בשבוע". וכעין זה כתב כף החיים (רסג ט): "וחסידים ואנשי מעשה נוהגין להדליק דוקא ז' שהם כנגד ז' עולים. וגם כי הם כנגד ז' ימי השבוע. ועוד כי השבת היא בחי' המלכות שהיא שביעית אל ספירות הבנין כידוע וע"כ מדליקין ז' לרמז אל בחי' הנז' וכו". ע"ש. המנהג להדליק שבעה נרות מובא גם במשנה ברורה (רסג ו). כיום מנהג רוב העולם להדליק כמנין אנשי הבית. ואמרו בזה כמה טעמים (ראה הלכה ברורה רסג שער הציון טו. וכתב שזה מנהג שנהגו כמה מעדות האשכנזים).