שלום כבוד הרב למה בעצם רק שבועה שמבטאים בשפתיים נחשבת ובמחשבה/בלב/אפילו עם פה פתוח או מעט קול אך ללא דיבור ברור ותנועת שפתיים (ממה שהבנתי) אינה נחשבת? שבועה זה לא חמור כך או כך? למה שזה בעצם לא ״מתקבל״/״מתקיים״ כשזה לא נאמר עם הזזת שפתיים בדרך הרגילה? הרי אם אני לא טועה קראתי,אם אני לא טועה היה רשום משהו שאומר שגם כשאנחנו חושבים השפתיים שלנו זזות או משהו כזה,זה היה גם לפי מקור דתי לפי מה שזוכרת זה היה ממש מזמן לכן לא זוכרת בול את הנאמר

שלום וברכה, אין שבועה אלא כאשר מוציא בפיו את המילים בדיבור (שו"ע יו"ד רי א). אין לחשוש למחשבות כאלה ואחרות גם אם הפה פתוח. מה שכתבת שקראת שכאשר אנו חושבים השפתיים זזות - אינו ברור כלל. הרחבה: עי' דעת תורה (יו"ד רי א) שבירושלמי (תרומות פ"ג ה"ד) משמע דמה שנאמר שצריך שיוציא בשפתיו היינו רק לעניין קרבן שבועה אינו חייב רק כשמוציא בשפתיו, אבל מכל מקום זה שבועה. אך כתב הדעת תורה שהש"ס שלנו בע"כ אינו סובר כן.