האם כדי ששבועה תחשב לשבועה מספיק רק לומר באופן ברור שאתה נשבע או רק את המילה נשבע מבלי לציין על מה את נשבע או לפחות לא בדיבור ברור, או שחובה להגיד באופן ברור על מה אתה נשבע אחרת גם אם אמרת שאתה נשבע זה לא נחשב שנשבעת?

סתם להגיד "אני נשבע" בלי לומר על מה אתה נשבע אינו שבועה. מקורות והרחבה: אין השבועה חלה עד שיוציא בשפתיו (שולחן ערוך רלט א). אמנם יש קצת מקום למחשבה, כאשר אמר פת סתם והתכוון לפת חיטים, שבמקרה זה נדרו לא יחול אלא על פת חטים, משום שאינו סותר את לשונו (שו"ע רי א רלט א ופוסקים שם). יש דין ידות שבועות. ידות שבועות זה כשפירט על מה נשבע אך הלשון אינו גמור או שחסר לשון שבועה, כגון שאמר "כנדרי רשעים שלא אוכל ככר זה", שחל כשבועה משום שרשעים רגילים להישבע (שו"ע רלז ט). אך כאשר לא הוציא מפיו על מה נשבע אינו שבועה כלל.