האם אשה חייבת לשמוע קריאת פרשת פרה?

שלום רב, נחלקו רבותינו הפוסקים האם חיוב קריאת פרשת פרה מהתורה, והכרעת מרן השו"ע שהחיוב מהתורה בעשרה. ולכן היה מקום לומר שנשים חייבות לשמוע קריאה זו, ואף יותר מפרשת זכור, שבה נחלקו האם אשה פטורה כיון שאינה בת מלחמה. עם זאת נהגו הנשים להקל בקריאה זו ויש להן על מה לסמוך, והמחמירה בזה תבוא עליה ברכה. מקורות: ראשית נקדים בטעם קריאת הפרשה השלישית מארבע פרשיות שאנו קוראים מר"ח אדר עד ר"ח ניסן, וז"ל המ"ב (סי' תרפ"ה סק"א): "השלישית היא פרשת פרה אדומה והיא בשבת שקודם פרשת החודש שכן היה שריפתה במדבר סמוך לניסן כדי להזות בה את ישראל באפר החטאת מיד אחר הקמת המשכן כדי שיהיו טהורים ויוכלו לעשות הפסח בזמנו לכך קורין פרשה זו להתפלל לפניו ית' שגם עלינו יזרוק מים טהורים במהרה". ונחלקו האם חיוב קריאת פרשת פרה מהתורה, הנה דעת הרא"ש (ברכות סי' כ') והתוס' (שם יג. ד"ה בלשון), שחיובה מהתורה. וכן כתב בתרומת הדשן (סי' ק"ח) בשם התוס' והסמ"ק. מאידך בשו"ת מהרי"ל (סי' קפ"ב) ציין לדעות הסוברים שפרשת זכור מהתורה ולא הזכיר גם את פרשת פרה, ומכאן דייקו בדעתו (ראה שם הערה ב'), שפרשת פרה אינה דאורייתא, וכן כתב המג"א (ריש סי' תרפ"ה), וכן דעת הב"ח ותמה (שם) על מ"ד שהחיוב מהתורה, שהרי לא מצינו חיוב כזה בתורה. וגם השלה"ק (הובא בבאה"ט סי' תרפ"ה סק"ב) האריך לבאר שקריאה זו מדרבנן. על תמיהת האחרונים שאין רמז לחיוב קריאה זו בתורה, מצא ערוך השולחן (שם סע' ז') רמזים נפלאים, וז"ל: "ולענ"ד נראה דיש לזה רמז בתורה דהנה בפרשת פרה אדומה כתיב באמצע הפרשה [במדבר י"ט י'] והיתה לבני ישראל וגו' לחקת עולם ודרשינן בספרי [פיסקא קכ"ד] שתהא נוהגת לדורות ע"ש דאפר פרה אינו תלוי במקדש דגם בזמן האמוראים היה להם אפר פרה כדאמרינן חבריא מדכן בגלילא [חגיגה כ"ה. וע' נדה ו': ברש"י ד"ה קדש]. ובסוף פרשה כתיב עוד [במדבר יט, כא] והיתה להם לחקת עולם ומיותר הוא אלא דאתי לעניין קריאת הפרשה אף בזמן דליכא אפר פרה כעניין שאמרו בזבחים [צ'.] למקראה הקדימה הכתוב ופירש"י בנדה שם שיהא קורין בעניין ע"ש וכ"ש בזמן הזה דליכא עצם המצוה שהיתה ראויה להיות בזמן הזה אם היה לנו אפר פרה דוודאי יש לומר שיש חיוב לקרות הפרשה". ולמעשה, מרן בב"י (סי' קמ"ו סע' ב') ציין רק לשיטות הראשונים שקריאת פרשת פרה מהתורה ולא הביא חולקים. וכן פסק בשו"ע (שם): "וכל זה אינו ענין לפרשת זכור (דברים כה, יז - יט) ופרשת פרה (במדבר יט, א - כב), שהם בעשרה מדאורייתא, שצריך לכוין ולשומעם מפי הקורא". וכפל דבריו בסימן תרפה (סע' ז'): "יש אומרים שפרשת זכור ופרשת פרה אדומה חייבים לקראם מדאורייתא", ואף שכתב בשם יש אומרים, מכל מקום כיוון שלא הביא חולק בדבר, כן דעתו הלכה למעשה. מאידך עיין במ"ב (סי' קמ"ו סקי"ג), שדעת הגר"א הפרי חדש ושאר אחרונים, חולקים על פסק המחבר כאמור. ובסימן תרפ"ה (ס"ק טו), כתב ש"הרבה אחרונים" הכריעו שפרשת פרה מדרבנן, וציין לעיין בסימן ס' העוסק בדין מצוות צריכות כוונה, ושם כתב המ"ב (ס"ק י'), שמכל מקום אפילו במצווה דרבנן, צריך לכוין לצאת ידי חובת המצוה. ע"כ. כמו כן נהגו הנשים להקל בכך, ויש להן על מי לסמוך, ולכן ודאי שאין למחות בנשים שלא נהגו לשמוע פרשת פרה, וכפי שכתב בתרומת הדשן ביחס לחיוב נשים בפרשת זכור וציין למנהג ולא ערער עליו (סי' ק"ח) וז"ל: "דלכן יש ליזהר יותר לשמוע פרשת זכור בעשרה יותר מקריאת מגילה שנזהרים לקרותה בעשרה אלא שהעולם לא נהגו כן". עם זאת המחמירה בזה תבוא עליה ברכה, כיון יש מקום לומר שחיוב נשים בשמיעת קריאת פרשת פרה מחוייב יותר מפרשת זכור (שרבות נהגו להחמיר בו), שהרי בפרשת זכור נחלקו הפוסקים אם אשה פטורה ממצוה זו כיון שאינו במחיית עמלק, אינה בזכירה, כי נשים אינן בנות מלחמה כמו שכתב החינוך וסיעתו. ואילו פרשת פרה עוסקת בטהרתן של ישראל לשם קרבן פסח, והרי גם הנשים חייבות בקורבן פסח (עיין בהגהות יצחק יקרא לגר"א נבנצל סי' תרפ"ה סע' ז' שהעיר על כך). וכל שכן שיש מקום לחייב את הנשים מהטעם שהוזכר בערוך השולחן שקריאה זו מהתורה, כיון דנאמר בה פעמיים "חוקת עולם" וכו' כאמור לעיל. ואכן כמה מגדולי ישראל כתבו שנכון לעורר ולהזהיר על קריאת פרה לנשים, וז"ל מרן הגר"ע יוסף זצ"ל (חזו"ע פורים עמ' י"ז): "ועל כל פנים לטעם זה היה נראה דאף הנשים חייבות לשמוע פרשת פרה, ובזה לא שייך הטעם של החינוך וסיעתו וכו'. ולפ"ז נראה שנכון להזהיר את הנשים לבוא ולשמוע גם קריאת פרשת פרה שאף היא מן התורה". בברכה רבה,