כבוד הרב שלום וברכה, ברצוני לשאול לגבי כשרותה של עסקת השקעה שהוצעה לי: חבר העוסק בניכיון צקים ומתן הלוואות הציע לי להשקיע אצלו סכום כספי חודשי. לפי ההסכם בינינו: 1. החבר מלווה את הכספים לצדדים שלישיים בריבית של 8%–12% לחודש. 2. חלוקת הרווחים היא 40% עבורי ו-60% עבורו, כאשר הוא האחראי הבלעדי מול הלקוחות (הם אינם מכירים אותי), והוא זה שסופג את ההפסדים במקרה של תקלות או אי-פירעון. 3. ביני לבין החבר ייחתם "היתר עסקה" כדין, המסדיר את העבודה המשותפת שלנו כהשקעה. הבעיה: החבר עצמו אינו חותם על "היתר עסקה" מול הלקוחות הסופיים (הלווים), מטעמים אישיים של חוסר אמונה. שאלתי היא: האם העובדה שביני לבין השותף קיים היתר עסקה מתירה לי להשתתף ברווחים שמקורם בהלוואות בריבית שניתנו ללא היתר עסקה? האם יש כאן חשש של "מסייע ידי עוברי עבירה" או בעיה אחרת של ריבית? בברכה ותודה.

איסור ריבית חמור מאוד ופסוקים רבים נאמרו עליו בתורה, עד שלמדו מהם חכמים(משנה בבא מציעא סוף פרק ה) שהעובר על האיסור אינו רק זה שמלווה את המעות בריבית אלא גם העדים והסופר שכותב את השטר והערב. הרי שכל המסייעים והקשורים להלוואה עוברים על האיסור. כן נפסק בשולחן ערוך( יורה דעה ק"ס סעיף א). אמנם כתב הר"ן שכל זה דווקא בריבית דאורייתא (ריבית קצוצה מראש) אבל באיסור ריבית דרבנן האיסור הוא רק משום "לפני עיוור לא תתן מכשול" (כן פסק הרמ"א שם.) במקרה שלך נראה שללא הכסף שאתה נותן לו, החבר לא יוכל לעשות את ההלוואות וממילא יש כאן משום סיוע בדבר עבירה ו"לפני עיוור" . בנוסף, נראה לי שאם החבר לא חותם מול הלקוחות על היתר עיסקא משום שאינו מאמין בזה, אז מדוע מולך הוא חותם? רק בשביל ליישב את דעתך? אבל באמת הוא אינו מאמין בזה ואינו מתכוון למה שנאמר בו.. שמא זה גם מוריד מערכו של ההיתר עיסקא שנעשה מולך?