שאלותי נוגעות לסכסוך שהתרחש בין שני יועצי השקעות ששמם "ראובן" ו"שמעון" למשקיעה "לאה". לאה פנתה לראובן וביקשה שישקיע עבורה כספים שחסכה. ראובן המליץ לה להשקיע אצל חברו הטוב שמעון. לאחר ההמלצה, ראובן אירגן פגישה משולשת בינו ובין לאה ושמעון. הפגישה התרחשה במשרדו של ראובן. בפגישה הובטח ללאה ע"י ראובן ושמעון שני דברים: 1. הסיכון של ההשקעה הינו מוגדר. היינו, אין סיכוי כי לאה תפסיד יותר מ-12% מכספה או תרוויח יותר מ-40% מכספה. 2. הכסף יהיה נזיל, כלומר לאה תוכל למשוך את כספה מתי שתרצה. בסוף הפגישה נחתם חוזה השקעה רגיל בין שמעון ללאה. כמו כן נחתם יפוי כוח המסמיך את שמעון לערוך פעולות בחשבונה של לאה. בחוזה ההשקעה לא נאמר דבר לגבי שני ההבטחות שניתנו ללאה שפורטו לעיל. ראובן לא חתם על אף מסמך (ושמו לא צוין בשום מסמך), אך אמר ללאה שהוא "אחראי" להשקעה. ושהוא עומד מאחוריה. מכאן ואילך כל שאלה שהיתה ללאה בנוגע להשקעה הופנתה, באמצעות הטלפון, לראובן ששימש "איש קשר" בינה לבין שמעון. לאחר מספר חודשים גילתה לאה בעצמה כי ההשקעה החלה לצבור הפסדים הרבה מעל 12% שהובטחו. לאה פנתה לראובן שאירגן פגישה נוספת בינו ובין לאה ושמעון. גם פגישה זו התרחשה במשרדו של ראובן. במהלך הפגישה התברר ללאה כי לא תוכל למשוך את הכסף מתי שתרצה כפי שהובטח לה. במהלך הפגישה הבטיחו ראובן ושמעון ללאה כי אם תמשוך את הכסף בעוד שבוע ההפסד לא יעלה על 16%. לאה משכה את הכסף, כפי שהורו לה וההפסד עמד על 22%. שוב פנתה לאה לראובן שאירגן פגישה שלישית בין לאה, ראובן ושמעון. הפגישה התרחשה במשרדו. ראובן ושמעון הביעו את התנצלותם. שמעון הציע לשלם את ההפרש בין 22% ל-12% בתשלומים שיפרשו לאורך שנה. כמו כן הציע ראובן ללאה שתשקיע אצלו, ללא עמלות, בתור פיצוי על ההפסד. לאה סירבה להצעה של ראובן ושמעון ודרשה את כל הכסף - באופן מיידי. שמעון סירב. בידי לאה יש הקלטה של השיחה בפגישה השלישית בין שמעון ראובן ולאה המוכיחים את כל האמור לעיל. שאולותי הן כדלקמן: 1. לפי ההלכה, האם לאה יכולה לתבוע את שמעון למרות שההבטחה כי הסיכון של ההשקעה לא יעלה על 12% ניתנה בע"פ? 2. לפי ההלכה, מה גדר האחריות של ראובן בכל העניין? נבהיר כי ראובן לא חתם על שום חוזה. כמו כן, ראובן, לכאורה, לא קיבל שום טובת הנאה ישירה מההתקשרות בין לאה ושמעון. עם זאת ראובן יזם את ההתקשרות בין לאה ושמעון. ראובן שימש איש הקשר שתיווך לכל אורך ההתקשרות בין לאה ושמעון. כמו כן ראובן הבטיח ללאה לפני החתימה על החוזה ואחרי החתימה כי הוא עומד מאחורי ההשקעה והוא "אחראי" לכל מה שהובטח.

לפני שנתייחס לפרטי השאלה ברצוני להדגיש שקשה לענות על שאלה זו ללא שמיעת הצדדים, משום שבכל טענה יכול הדין להשתנות. לכן כל ההתייחסות שלהלן תיהיה רק לשאלה האם יש בסיס לתבוע בביה"ד את כספך, לאור העובדות שבפנינו. א- באופן פשוט אדם האומר לשני להשקיע את הכסף בדבר מסויים ומבטיחו שלא יארע לכסף נזק, אולם לבסוף היה נזק, עליו לשלם מדינא דגרמי. מושג זה נקרא בהלכה "מוציא הוצאות על פיו". (שו"ע חושן משפט סימן י"ד.) אולם ישנם שני צדדים לומר שלמעשה בנידונינו פטור, הראשון הוא משום שיתכן והמבטיח נאנס משום שעל פי כל ההוכחות לא היתה סיבה להפסיד, ומזיק בגרמי פטור באונס. הצד השני הוא שבכלל קשה לומר שבנידון שלפנינו סמכה המשקיעה על היועץ לגמרי, שהלא כל אחד יודע שיש הפסדים מהשקעות בבורסה, ואף אחד לא יכול להתחייב על בטחון הכסף. כאמור קשה להגיע להכרעה ללא שמיעת פרטים נוספים אודות המעשה. ב- גם אם נחייב את היועץ, מכל מקום קשה לחייבו על כל ה22% שהרי גם אם הבטיח שתוכלי למשוך כל הזמן, אין לכך תוקף מחייב מצד דיני הנזיקין, משום שאם היית מחכה עוד מספר ימים היה ההפסד עומד על 16% ואין בזה אלא דין "מבטל כיסו של חבירו", שאינו אלא גרמא ופטור מצד הדין. זאת ועוד שיתכן שפטור אף מדיני שמים משום שאת גרמת את הנזק לעצמך, ולמרות שעשית זאת משום חשש הפסד. ג- את ראובן יש לחייב משום שאמר לאשה שהוא אחראי, ואם כן משמעות דבריו זה שהוא נהיה ערב לכסף, ולפי ההלכה ערבות כזו שעל סמך דברי הערב מוציא אדם את כספו, חלה בדיבור אף ללא חוזה. (סימן קכ"ט.) וברור שהערב לא יוכל לטעון שהופתע, שהרי בדיוק בגלל הפתעות אלו אמר שהוא אחראי. בברכה, הרב חננאל פאטשינו.